דג כפי שהקב"ה ברא אותו מכיל המון דברים חיוניים: חלבון בעל ערך ביולוגי, גבוה שומנים חיוניים שמתעכלים בקלות, הרבה ויטמיני A, B ו-D ו מגוון רחב של מינרלים בכמויות גדולות.

דגים שמנים כגון טונה, סלמון וסרדינים עשירים בחומצות שומן אומגה 3. לפי המחקרים שנעשו על אומגה-3, הוא חיוני לשמירה על קצב הלב ובריאות העורקים ולאיזון לחץ הדם, מונע קרישי דם, חוסם תהליכים דלקתיים הגורמים לסרטן, דלקות פרקים, פסוריאזיס. שמנים אלה מסייעים גם לאיזון היחס בין הכולסטרול הטוב והכולסטרול הרע. כמו כן, צריכה של דגים המכילים אומגה 3 מסייעת להגנה על בריאות העין והראייה ואף מפחיתה את הסיכון לשבץ, בעיקר בקרב מבוגרים.

דגי ים מכילים גם וויטמין 12B, וויטמין D ויוד אשר נחוץ לנו לפעילות של בלוטת התריס.

דברים נפלאים אלה עמדו בבסיס ההמלצות של פעם לצריכת דגים.

היום נזהרים מהמלצות כאלה. במהלך חייו אוכל הישראלי הממוצע כ- 2000 דגים, אך הדגים של היום הם לא אותם דגים שהדורות הקודמים גדלו עליהם.

על פי נתונים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), מידי שנה רק בארה"ב 75 מיליון איש נפגעים מהרעלת מזון, החל מתסמינים קלים ועד לפגיעה במערכת העצבים. כתוצאה מכך מאות אלפי אנשים מאושפזים בבתי החולים ואלפים מתים. והסיבה מספר 1 להרעלה היא דגים. ילדים, זקנים, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת רגישים לכך במיוחד.

דגים יכולים גם לגרום להרעלה מכיוון שהם מכילים וירוסים וחיידקים כמו סלמונלה, ליסטריה ו- E. coli.

אכילת דגים תורמת להיחשפותם של בני אדם לכספית.

הכספית ידועה כגורמת למחלות קשות בבני אדם, כולל נזק מוחי, אובדן זיכרון, רעידות, תמותת עוברים ומומים בעובר. הרעלת כספית מצריכת דגים גורמת גם לעייפות ולאובדן זיכרון. יש רופאים שקוראים לתופעה זו "ערפול דגים".

ד"ר ג'יין הייטאוער (Jane Hightower) מסן-פרנסיסקו פירסמה מחקר שערכה על המטופלים שלה. לעשרות המטופלים שלה היו רמות גבוהות של כספית בגופם ורבים הראו תסמינים של הרעלת כספית, כגון נשירת שיער, עייפות, דיכאון, חוסר יכולת להתרכז וכאבי ראש. הרופא מצא כי מצבם של המטופלים השתפר כאשר הם הפסיקו לאכול דגים.

דו"ח שפורסם על ידי מכון המחקר לבריאות הציבור (Research Institute of Public Health) מצא כי רמת כספית גבוהה בדם כתוצאה מאכילת דגים מעלה את הסיכון למחלות לב פי 1.5 (כולל התקפי לב).

הסוכנות להגנת הסביבה (Environmental Protection Agency, EPA) פרסם נתונים שונים שאסף במחקרים שלו על דגים. לדוגמא, הוא מצא כי בקרב נשים שאכלו דגים פעמיים בשבוע ריכוז הכספית בדם היה פי שבע לעומת נשים שלא אכלו דגים חודש לפני הבדיקה. מחקרים הראו גם שאצל אישה במשקל 140 ק"ג שאוכלת 6 גרם טונה לבנה פעם בשבוע, רמת הכספית בדם עולה על הרמה המותרת ב -30%.

זאת בדיוק הסיבה לכך שגופים כגון ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ומשרד הבריאות הישראלי מציינים כי צריכת דגים מסוימים מסוכנת, בייחוד לנשים בהיריון. חשיפת העובר לכספית קשורה לירידה בתפקוד המוחי ובתפקודים המוטוריים ואף לכישורי שפה ירודים. אבל כספית אינה הרעל היחידי שיש בדגים!

דגים אוגרים כמויות גדולות מאוד של כימיקלים, פי 9 מיליון יותר מהמים שהם חיים בהם.

אנשים שאוכלים דגים מקבלים גם חומרים מסוכנים אחרים, למשל ביפנילים פולי-כלוריים. (PCB). לאנשים הצורכים חומר זה מדגים יש הפרעות בפעילות המוח, סיכון מוגבר לסרטן ובעייה להביא ילדים.

אצל אסקימואים שתזונתם מורכבת ברובה מדגים, רמת ה-PCB ברקמת השומן עומדת על 15.7 חלקים למיליון, מה שעולה על הרמה המותרת (0.094 חלקים למיליון) בהרבה. לפי מחקר שנעשה על אסקימואים, רמת ה-PCB חרגה מהמותר כמעט אצל כל האסקימואים ואצל חלקם הייתה כה גבוהה, עד שחלב האם שלהם ורקמות הגוף התאימו להגדרה של "פסולת מסוכנת".

פעם (וזה אפילו לא היה מזמן, רק לפני 50-60 שנה) אכילת דגים הייתה מקושרת עם פעילות המוח. כך גם עכשיו. אבל אם פעם דיברו על כך שאכילת דגים משפרת את פעילות המוח ואת היכולות הקוגניטיביות, אזי כעת המצב הפוך. החל משנת 1992 חקרה ד"ר סיוזן שנטץ (Susan L. Schantz) מאילינוי, ארה"ב, אנשים שצורכים דגים. היא מצאה שאצל אנשים שצורכים דגים רמת ה-PCB בדם גבוהה מאד וכתוצאה מכך הם מתקשים להיזכר במידע שקיבלו רק לפני 30 דקות. היא גם מצאה שככל שהאדם מבוגר יותר, כך ההשפעה של ה-PCB עליו קטנה יותר, ועוברים הם הרגישים ביותר לחומר.

מלבד ה-PCB, ד"ר שנטץ מצאה אצל אנשים שאוכלים דגים שאריות של DDT וכספית.

חומר מסוכן נוסף שאנחנו מקבלים עם דגים הוא עופרת. הסוכנות להגנת הסביבה מעריכה כי רק בשנת 2000 נולדו 600 אלף ילדים עם יכולות קוגניטיביות פחותות ובעלי קשיי למידה כתוצאה מכך שאימהותיהם אכלו דגים במהלך ההיריון וההנקה. אפילו רמה נמוכה של עופרת בדם האם יכולה לגרום לתינוק לחלות. הרעלת כספית מסוכנת במיוחד לעובר מכיוון שרמת העופרת בדם העובר גבוהה ב-70 אחוז מזו של האם.

כתוצאה מזיהום סביבתי, דגים מכילים גם סטרונציום-90, קדמיום, כרום, ארסניקום, כספית ורעלים אחרים. בנוסף, דייגים משתמשים לא פעם בחומרי הדברה חקלאיים כדי להרעיל דגים, במטרה להשיג שלל גדול בזמן קצר וללא מאמץ. חומרי ההדברה נאגרים ברקמות השומן ונמצאים שם עשרות שנים. אפשר לומר שזה סוג של פצצה מתקתקת.

המצב גרוע עוד יותר כאשר בודקים דגים שגדלו בבריכות דגים. להערכת קבוצת העבודה הסביבתית, רק בארה"ב 800,000 איש נמצאים בסיכון לסרטן כתוצאה מאכילת סלמון שגדל בבריכות.

בדגים שגדלים בבריכות יש את כל אותם רעלים כמו בדגי מים מתוקים ובדגי ים, ובנוסף לכך גם חומרי חיטוי רעילים ותרופות אנטיביוטיות. רק נורבגיה לא משתמשת באנטיביוטיקה בבריכות הדגים שלה.

בנוסף, לפי מחקר של "אנימלס", דגים הגדלים בבריכות סובלים מצפיפות אדירה: פי 17,500 מאשר באגמים טבעיים. נפח המים לדג הוא פחות משניים-שלושה בקבוקי שתייה. בתנאים אלה סובלים הדגים מחנק, דלקות בעור, פצעים פתוחים, טפילים והרס של הזימים. מזהמים המצטברים במים (חומרי הדברה, כלור, אמוניה וכו') גורמים לפגיעות בעיני הדגים, צריבה ואף עיוורון. דגים המנסים להימלט מכלובים בים נתקלים בגדר המרושתת וגופם מתכסה שריטות ושטפי-דם תת-עוריים. לצורך "ייצור" דגיגים לאכלוס הבריכות מאלצים נקבות דגים להטיל ביצים באמצעות הרעבה, הזרקת הורמונים, ו"סחיטת הביצים" ביד, הגורמת מצוקה, פציעות ושטפי-דם.

דגים גם מעבירים מחלות רבות, ובמקרה של הכנה לא נכונה של הדגים, גם תולעי מעיים.

לפי דווחי התקשורת, כל הקשור לדגים כמעט ולא נבדק וגם אין אכיפה. בדיקות נעשות לעיתים רחוקות, כל פעם במקום אחר, וכל פעם שנעשית בדיקה, מתפרסם שיא חדש ברמת זיהום הדגים. כך, ב-2015 משרד להגנת הסביבה בדק את חופי עכו וניטר חריגות פי 6000 ויותר של כספית. שיא חדש.  משרד להגנת הסביבה המליץ למשרד החקלאות לאסור על דיג באזור לחלוטין. זה נשאר בגדר המלצה בלבד והדגים ממשיכים להימכר לחנויות ולמסעדות באין מפריע. לפי מה שפורסם בתקשורת, גם הטיפול הווטרינרי בדיג הימי אינו מוסדר בתקנות ואף לא בנהלים רלוונטיים.

אם לא תדאגו לבריאותכם, איש לא ידאג לה.

מה אפשר לעשות?

קודם כל, כמובן, אפשר להפסיק לאכול דגים או לאכול אותם מידי פעם בלבד. זהו הפתרון האידיאלי.

ואם אתם ממשיכים לאכול דגים, תשמרו על כמה כללים.

אין דגים לא מזוהמים היום. כל דג מזוהם במידה כזו או אחרת.

אם אתם רוצים לאכול דגים:

ראשית כל, להקטין את מגוון הדגים אך ורק לדגי הים הצפוני, שנחשב להכי נקי אקולוגית:

סלומון נורבגי, מקרל, סרדינים, הרינג, טונה אדומה, לוקוס, דניס

כשאתם קונים דג מדגי הים הצפוני, תוודאו שהוא אכן הגיע מהצפון: היום קיימות גם בריכות לגידול דגי הים הצפוני! דגים כאלה לא מכילים את היתרונות של דגי ים.

תקנו דג שאין עליו נקודות שחורות, מורסות קטנות על הגוף שיוצא מהן חוט בגודל כ-1 ס"מ, חיפוי דוגמת כותנה על הגוף, הסנפירים, הזימים או בפתחי האף, ושהבטן שלו לא נפוחה, הקשקשים צמודים לגוף - אלה הם סימנים של תולעים ומחלות שעלולים לעבור לבן אדם.

דג מתקלקל מהר מאד. כך שמלבד המחלות שימו לב גם לסימני טריות הדג:  

קודם כל, ריח לא טוב מעיד על חוסר טריות של הדג.

חוץ מזה, תוודאו  שעור הדג  לח, מבריק ומעט רירי.

עיני הדג צריכות להיות שקופות, לחות ולא עכורות עם נקודה לבנה באמצע,

הדג צריך להיות גמיש . אם  לוחצים על הדג ונוצר שקע זה סימן לכך שהדג אינו טרי.

הזימים צריכים להיות אדומים ולא חומים או נוטים לאפור.

אף פעם אל תוותרו על טיפול תרמי לדגים ואל תאכלו דגים חיים גם אם זה שיא האופנה.


המאמר הינו אינפורנטיבי בלבד.

תוכלו למצוא מידע על תזונה וכל הקשור לתזונה בספר
"קל להיות בריא"




/