קצת היסטוריה

בקרב כוהנים של שבטי המאיה והאצטקים האינדיאניים היתה תרבות של עישון. הטבק נחשב ל"בושם גברי" המגן על לוחמים וציידים.

הם שתו מיץ טבק מתוך אמונה שהוא מעניק לחיילים כוח, כעס ותעוזה.

האינדיאנים רקחו תרופות מהצמח, ייצרו משחות וטיפלו באמצעותן במחלות שונות.

בחלק מהטקסים הדתיים שלהם הם חיטאו את האלילים שלהם בעזרת עשן טבק. עישון מקטרות עם טבק היה מותר לשמאנים ולמנהיגי השבט בלבד.

לאירופה הטבק הגיע עם מלחיו של כריסטופר קולומבוס, שלמדו לעשן טבק מהאינדיאנים.

האירופאים הראשונים שלמדו לעשן והפיצו את צריכת הטבק היו הספרדים. הם עסקו רבות במסחר והביאו את הטבק למדינות אירופה אחרות. כבר כעבור מאה שנה בלבד הטבק גודל בספרד, אנגליה, איטליה.

בשנת 1560 שגריר צרפת בליסבון ז'אן ניקוט (Jean Nicot), קיבל במתנה צמח טבק. לאחר שאחד מידידיו השתמש בעלים של הצמח לטיפול בנגע בעור, ניקו סררט החל לברך את הצמח כתרופת פלא. הוא פירסם אותו בכל מקום בהערכה כה גדולה ובהתלהבות בלתי פוסקת עד ששמו של הצמח הוחלף ואנשים התחילו לקרא לו: ניקוטאן (עם הזמן השם השתנה ל-ניקוטין).

הספרדים חשבו שמדובר בצמח מרפא והפיצו אותו ככזה. האמונה השגויה בנוגע לתכונות הריפוי של הטבק הפכה אותו לפופולרי תחילה בקרב האצולה ואחר כך בקרב העניים.

הכנסייה התנגדה בעקביות לעישון מראשית ימי הופעת הטבק.

קמה תנועה נגד טבק, שמנתה לא רק מדענים ורופאים אלא גם אנשי ציבור. עם הזמן הרופאים מתחילים להשתכנע בסכנות העישון. מספר המחלות גדל, ומקרים של הרעלת טבק הולכים וגדלים. מדענים במדינות רבות מתחילים לחקור את השלכות העישון ולהגיע למסקנות בדבר הנזק הבלתי מעורער של העישון. הרשויות והכנסייה התחילו להילחם באופן פעיל נגד עישון. מעשנים נענשו, הוצאו להורג באכזריות, אך שום דבר לא עזר.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 גילו מדענים גרמנים שעישון קשור לסרטן הריאות. מאז

סכנות העישון חקרו בצורה שיטתית  ובמקביל קמה תנועה נגד עישון. אך כל זה הופסק בגלל מלחמת העולם השנייה.

מאז התקבלו הרבה עובדות מוכחות מדעית על ההשפעה השלילית של רכיבי עשן טבק שונים על גוף חי. היום אין מחלוקת בעניין: אין שום ספק שהעישון מאד מזיק לבריאות.

מחקרים רבים מוכיחים את ההשפעה השלילית של עשן הסיגריות על גוף האדם.

כבר משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על הנזקים הבריאותיים של סיגריות, וכן על ההתמכרות לה גורמות סיגריות עקב שאיפה של ניקוטין.


כמה דוגמאות לנזקי העישון:

גורם לדלקת סמפונות ודלקת ריאות כרוניות

גורם לסרטן הריאות

גורם לסרטן הלוע

גורם לאיסכמיה - מחסור חמצן בלב. עם עלייה בוותק העישון זה גורם לתשישות הלב ומעלה את הסיכון לאוטם שריר הלב

הניקוטין שנמצא בסיגריות מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה, אריתמיה, טרשת עורקים, מאיץ גדילה של גידולים סרטניים, מעבה את דפנות כלי הדם ומוריד מגמישותם, מעלה סוכר ושומנים בדם וקשור קשר ישיר ליצירת קרישי דם בזרם הדם.

פוגע ביצירת הורמונים

פוגע בתורשה

וכמו כל סם - העישון פוגע במוח וגורם להתמכרות - גם פסיכולוגית וגם פיזיולוגית. אגב, עצם ההתמכרות היא בעייתית. הרב אבינר בזמנו הפנה בהקשר זה לגמרא בפסחים (קיג,א), המספרת שרבי חייא אמר לבנו: "לא תשתי סמא", ופירש הרשב"ם (ד"ה לא תשתי; ומעין זה ברש"י שם): "אל תשתה סמים, מפני שנקבע להם ווסת, ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות. ואפילו לרפואה לא תישתי, אם אפשר לרפואה אחרת". הרשב"ם מדגיש את ההוצאה הכלכלית הגדולה שאדם מוציא על התמכרותו, אך נראה שהבעיה הכלכלית היא רק סימן לבעיה האישיותית, המוסרית והרוחנית שבהתמכרות.



כמה אמונות תפלות ואגדות על עישון:

  • עישון מקטין את הסיכון לאלצהיימר - להפך.
  • העישון מרגיע - לא, עישון איננו מרגיע, הוא מדכא את פעילותם של חלקים מסוימים של במוח.
  • עישון דרך נרגילה לא מזיק - 40 דקות של נרגילה מזיקים כמו 40 סיגריות
  • סיגרים פחות מזיקים מסיגריות – נזק מסיגר אחד זהה לנזק של קופסת סיגריות
  • לאישה אסור לעשן רק כשהיא בהריון – כל עישון של האישה מרגע לידתה מזיק לילדים העתידיים שלה


פרימיטיבים!

בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 מקדמי הטבק השתמשו בהתנגדות הנמרצת של הכנסייה (במיוחד הקתולית) נגד עישון והכריזו על מתנגדי הטבק כעל פרימיטיביים. אנשים מודרניים ונאורים מעשנים!

זה הסתיים עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אבל צעירים רבים כבר הספיקו להצטרף למעגל המעשנים.

בנוסף, גם נשים התחילו לעשן: קודם לכן העישון היה סוג של טאבו חברתי לנשים.



קונספירציה!

חברות הטבק ידעו על כל נזקי הטבק, אך לא היו מעוניינות לאבד את הרווחים שלהן. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, הטיית מחקרים, הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור והפצת מידע כוזב..

הם הכריזו שכל המחקרים כביכול וכל הדיבורים על נזקי העישון זה קונספירציה ("תאוריית קשר") ותו לו. כן, הדבקת תווית של "קונספירטור" לשם סתימת פיות זה לא דבר חדש.

איתם שיתפו פעולה ועסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.

אנשים רבים לא רצו שיחשבו עליהם  כעל "קונספירטורים" (זה נשמע כמו "פסיכים", לא?..) והמשיכו לעשן.

זה נמשך שנים.

למרות זאת, כבר בשנות ה-70 היו רופאים, אנשי ציבור וארגונים שפעלו נגד עישון.

בשלב זה חברות טבק פיתחו מדיניות אחרת: הם לא הכחישו יותר את נזקי העישון, אלא נקטו  באסטרטגיה של נטיעת ספק: למה לשכנע את הקהל שהן צודקות? די בכך שהציבור מתרשם שיש ויכוח , יש דעות שונות ולא ידוע מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתגרום להגבלות בשיווק והפצת מוצרי הטבק וכיו"ב.

בנוסף, חברות טבק יסדו והחזיקו "ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים שנוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שבהם חברות הטבק נעזרו היו לובי פוליטי, קשרי הון-שלטון וקשרי הון-עיתון.

זה עבד להם יפה מאד. בשנת תשכ"ד הרב פיינשטיין הכיר בכך "שיש חשש להתחלות מזה", אך כיוון שרבים נוהגים לעשן ומתעלמים מן הסכנה, שייך כאן הכלל "שומר פתאים ה' " (שו"ת אגרות-משה יו"ד ח"ב סי' מט).

עצרו רגע וחשבו: כמה מיליוני אנשים חלו, סבלו ומתו מעישון בשנים הללו...

ההכרה בנזקי העישון התחוללה בצורה איטית.

היום לא ניתן להסתיר יותר את נזקי העישון.

במידה כזו או אחרת נחקרה השפעת העישון על כל הרקמות והאיברים הגוף. יותר מכל יש מידע על מערכת הלב וכלי הדם, הנשימה והעצבים, גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אימונולוגיה.

מחקרים בהקף כה משמעותי ובכיוונים רבים התאפשרו הודות למיליוני מתנדבים המתחדשים ללא הרף ומספקים  "חומר ניסיוני": כמעט כל אדם חמישי עלי אדמות הינו מעשן פעיל או פסיבי וכל האנשים האלה עשויים להיות או שכבר הפכו לחומר מחקר רפואי כזה או אחר.

ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק בכלל וההגבלות על סיגריות בפרט.


בשנת 2003, ארגון הבריאות העולמי, בהסתמך על תוצאות מוכרות מרחבי העולם, אימץ את מה שנקרא היום המסגרת של ארגון הבריאות העולמי בנושא בקרת טבק ובכך הראה את יחסו לעישון.

מסמך זה התקבל על ידי 146 מדינות. ארגון הבריאות העולמי הציע שתי דרכים יעילות להילחם בעישון: מחירים גבוהים עבור מוצרי טבק ואיסור על עישון במקומות ציבוריים.


באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוקי ארה"ב בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער. מדובר במזימה של הונאת הציבור שנמשכה 50 שנה.

היום העישון כבר לא באופנה, היום הדבר המשכיל, המודרני והנאור הוא להילחם בעישון.

היום גם משרד הבריאות והמדינה מתנגדים לעישון.

ועדיין, בישראל של היום 26% מהגברים ו-14%מהנשים מעשנים.

אל תהיו ביניהם.




2020
כל הכתוב במאמר הינו בגדר מידע בלבד.