מחלת המלריה, או קדחת הביצות, נגרמת ע"י טפיל חד-תאי שהורס את כדוריות הדם האדומות. המחלה מועברת ע"י יתושים. המחלה נחשבת לקשה עד קשה מאד, כ-1% מהחולים מתים. כ-90% מהמגפות קורות באפריקה מדרום למדבר סהרה. מתוך עשרת האחוזים הנותרים, 7 אחוזים נמצאים בהודו, ברזיל, סרי לנקה, וייטנאם, קולומביה ואיי שלמה.

מגפות מלריה ידועות מימי קדם, ועד היום מיליוני אנשים מתים מהמחלה מידי שנה. רוב הנפגעים הם ילדים ומתבגרים בגילאי 5-14.

בספרים הודים עתיקים מתוארת מלריה ודרכי טיפול בה. כבר אז ידעו שמלריה מועברת ע"י יתושים.

פרעה מצרי ידוע, תּוּת עַנְחְ' אָמוֹן, מת בגיל 19 ממלריה. גם אלכסנדר מוקדון, ג'ינגיס חאן, קיסר רומא קארל ה-5 וכריסטופר קולומבוס מתו ממלריה.

בשנים האחרונות מידי שנה יש לפחות 5 מיליון איש בעולם שסובלים ממלריה.

מידי פעם מתפרצות מגפות מלריה ואז חולים ומתים המון אנשים. אחת המגפות האלה התפרצה בעת מלחמת האזרחים באמריקה. מעל 1316000 איש (בעיקר חיילים) חלו אז במחלה ומעל 20 אלף מהם מתו.

בתחילת המאה ה-20, בעת בניית תעלת פנמה, מגפת מלריה הרגה מעל 20 אלף אמריקאים.

בשנות ה-30 מגפת המלריה בסרי-לנקה הרגה כ-80 אלף איש.

במלחמת העולם השנייה מעל 60 אלף חיילים אמריקאים שנלחמו באפריקה ובאוקיינוס השקט מתו ממלריה.

בשנים האחרונות מידי שנה נרשמים 300-500 מיליון מקרים של המחלה, מתוכם 1.5-3 מיליון מתים.

בשנות ה-40 של המאה ה-20, הכריז ה-CDC האמריקאי על ניצחון על מלריה. אז ארגון הבריאות העולמי החליט לנצח את המחלה בכל העולם. אך ההוצאות היו גבוהות מידי, מלריה לא הגיבה לתרופות ויתושים לא מתו מכימיקלים, והפרויקט נסגר כלא מוצלח.


איידס. זוהי מחלה שנגרמת ע"י ווירוס שנקרא HIV שגורם לכשל מערכת החיסון. הגוף פשוט מפסיק להגיב לגורמי מחלות שחודרים לתוכו והאדם מת מכל זיהום מזדמן.

מקרה ראשון של איידס תואר בקינשסה (Kinshasa) בקונגו (מדינה באפריקה), המקרה הראשון באירופה היה מלח נורבגי בשם ארביד נוע (Arvid Noe)

מקור המחלה באפריקה. המחלה הגיעה לאדם מקופים. קופים הינם נשאים של המחלה אבל הם עצמם לא חולים בה. יש כמה תאוריות איך בדיוק המחלה הגיעה לאנשים. לפי אחת התיאוריות, ההדבקה נעשתה מקוף נגוע דרך שבטים שאוכלים קופים. לפי תאוריה אחרת, מקור ההדבקה בניסויים להשתלת בלוטת התריס מקוף לאדם שנעשו בשנות ה-30 של המאה ה-20, אז חיפשו דרכים לשימור הנעורים.

בהתחלה המחלה נכחה רק באפריקה ולא משכה את תשומת ליבם של החוקרים, אך מאז שהיא הגיעה ליבשות אחרות והתחילה להתפשט בכל העולם במהירות הבזק, מחלת האיידס הפכה לאחת מבעיות בריאות הציבור החמורות ביותר בעולם מאז דווח עליה לראשונה בשנת 1981. מאז, כ- 75 מיליון איש בכל אזורי העולם נדבקו ב- HIV. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי אפריקה שמדרום לסהרה סובלת מהמחלה הכי קשה: כמעט כל מבוגר עשירי שם חולה איידס.

כל שנה מיליוני אנשים מתים מאיידס וכמות הנדבקים והמתים מהמחלה הולך וגדל כל הזמן. לא ידוע כמה אנשים חולים במחלה או נושאים את המחלה, יש רק הערכות, כי רבים מסתירים שהם חולים/נשאים או אף לא מודעים לכך.

למדענים אין עדיין תרופה אמינה לנגיף HIV. יש תרופות שמאריכות את חיי החולים.

המחלה מעוברת דרך נוזלי הגוף, קודם כל, דרך הדם.

בהתחלה לא מעט אנשים נדבקו דרך דם מזוהם. רק בסוף 1982 נודע שניתן להידבק במחלה דרך עירוי דם. חולי המופיליה רבים נדבקו עד אז במחלה.

היום בכל בתי הרפואה משתמשים אך ורק במחטים חד פעמיים; כל דם שמיועד לעירוי נבדק לנוגדני ווירוס איידס. אך יש לזכור שבמשך שלושה חודשים אחרי ההידבקות אין לחולה לא תסמינים של המחלה ולא נוגדנים אליה, אבל הדם כבר מדבק. לכן עדיין יש סיכון מסוים להידבק במחלה דרך עירוי דם.

על סמך מחקרים קליניים של המחלה, כבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 פרסם ארגון הבריאות העולמי את שלבי המחלה:

שלב א' דומה לשפעת, נמשך בין שבועיים לשלושה חודשים.

שלב ב': הגדלת בלוטות הלימפה והופעת נוגדנים בדם. שלב זה יכול להימשך עד 15 ואפילו 20 שנה, אך לרוב נמשך 6 שנים.

שלב ג': מתפתחים כל מיני זיהומים, פטריות, חיידיקים, ווירוסים. ללא טיפול החולה מת תוך כשנה.

שלב ד', אחרון: כשל מערכת החיסון והתפתחות לימפומה או סרקומה קפושי (סוגי סרטן) או דלקת ריאות שנגרמת ע"י חיידקים שבד"כ לא גורמים לשום מחלה. ללא טיפול החולים חיים כחצי שנה, טיפול קצת מאריך את חייהם.

בכל שלבי המחלה החולה יכול להדביק אנשים אחרים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, כיום ברחבי העולם יש 36.7 מיליון אנשים חולי איידס והמספר גדל מיום ליום..

רוב החולים נמצאים באפריקה (68%) שם יש גם את הכמות הכי גדולה של נדבקים חדשים. יש מדינות בהן 15-20% מהאוכלוסייה חולים באיידס.

במקום שני נמצאת דרום אסיה (18%), בארה"ב, סין ורוסיה יחד - 3%.

רוב ההדבקות היום קשורות לשימוש בסמים ופריצות.


פנדמיית טיפוס. טיפוס זאת מחלה שקיימת גם היום למרות שיודעים עליה כבר הכול ולמרות שלהימנע ממנה נראה פשוט: המחלה מועברת רק ע"י כינים. אין כינים - אין טיפוס.

בשנת 430 לפנה"ס הטיפוס הרג 2/3 מאוכלוסיית אתונה.

מגפות הטיפוס מאז ומתמיד פגעו במיוחד בגברים צעירים בשירות צבאי. טיפוס נהג ללוות צבאות והרג חיילים יותר מקרבות.

כך למשל, בשנת 1489 הייתה מגפה ידועה שתוך חודש הרגה 17 אלף חיילים ספרדים במהלך המצור על המבצר של גרנדה.

בשנות 1505-1530. רופא צבאי איטלקי בשם פרקסטר כתב שבצבא הצרפתי שתקף את נאפולי 50% מהחיילים מתו מטיפוס.

במלחמה שניהל נפוליון נגד רוסיה, טיפוס הרג שליש מהצבא שלו. בצבא הרוסי, חצי מהחיילים מתו מטיפוס.

בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-21) לפחות 3 מיליון איש מתו מטיפוס.


פנדמיה אחרת היא סלמונלה. מחיידק זה סובלים אנשים בכל העולם כל הזמן, וזאת למרות שקל להימנע מהמחלה: רק לשטוף היטב ידיים, כלי אוכל, פירות וירקות. ובכל זאת, רק ב-2000 לפחות 21.6 מיליון איש בעולם חלו במחלה ולמרות  שיש טיפול אנטיביוטי, לפחות 1% מהחולים מתו.


קדחת צהובה (febris flava; febris biliosa, typhus icteroides ) זו מחלה שנגרמת ע"י ווירוס ומעוברת ע"י יתושים.

המגיפות הראשונות של קדחת צהובה היו ב- 1647 וב- 1648 באיים ברבדוס, טרינידד וחוף הים הקריבי (מרכז אמריקה).

אירופאים, בודדים ומשלחות, שביקרו במערב אפריקה ומרכז ודרום אמריקה, סבלו רבות ממגיפות של קדחת צהובה. למשל, במסע של לה-קלרק לסן דומינגו, מתוך 30 אלף איש שרדו רק 7 אלף.

בשנים 1898-1900 הצבא הספרדי בקובה איבד 30 אלף איש במגפה של קדחת צהובה.

ככל שהסחר התפתח, קדחת צהובה לא פעם הובאה לאירופה וצפון אמריקה. בספרד בתחילת המאה ה -19 פרצה מגפה של קדחת צהובה ומתוך 270 אלף חולים מתו 79 אלף. מגפות תועדו גם בצרפת, איטליה, פורטוגל. בארצות הברית, בין השנים 1793 עד 1900, קדחת צהובה המיתה לא פחות מ -500 אלף איש.

במאה ה -20 מגפות של קדחת צהובה התפרצו בעיקר במדינות באזורים טרופיים באפריקה ובדרום אמריקה.

צעדים ארוכי טווח נגד המגיפה הובילו לכך שבשנות ה-40 של המאה ה-20 כמעט פסקו התפרצויות של קדחת צהובה ביבשת אמריקה. היום מגפות של קדחת צהובה נרשמות במדינות דרום אמריקה, מקסיקו, , בעיקר בברזיל, קולומביה וונצואלה וגם בארצות אפריקה הטרופית והסובטרופית. מוקדים הכי גדולים נמצאים באפריקה (ניגריה, זאיר, זמביה, אוגנדה, קניה, סומליה, סודן, קונגו, טוגו, גאנה).

למשל, בשנת 1940 בסודן קרתה מגיפה במהלכה חלו מעל 15 אלף ומתו 1.5 אלף איש. במגפה באתיופיה בשנים  1960-1962 חלו יותר מ- 200 אלף איש, מתוכם כ- 30 אלף מתו.


לחלק א' של המאמר


לחלק ב' שלך המאמר


לחלק ד' של המאמר


לחלק ה' של המאמר


למאמר על וירוס קורונה הנוכחי



יעל טוקצ'ינסקי ©

דצמבר 2020