בשנים האחרונות גדלה המודעות לענין תזונה בריאה בכלל ולעניין נזקי החלב בפרט, ואמהות רבות שומרות את ילדיהן מחלב ומוצריו. יותר ויותר רופאים, דיאטנים ואנשי מקצוע אחרים מעזים לדבר על נזקי החלב.

כידוע, אבותינו היו רועי צאן וגם צרכו חלב עזים וכבשים. ברור שלא בכמויות אליהן הרגילו אותנו הפרסומות של החלק השני של המאה ה-XX, אבל צרכו.

גם היפוקרטס הזכיר את חלב העזים - הוא קרא לו התרופה היעילה ביותר נגד שחפת. דרך אגב, אני אישית מכירה כמה אנשים שהבריאו משחפת, כאשר הטיפול היחידי שקיבלו היה חלב עזים ושמש.

אבן סינה המליץ להשתמש בחלב עזים על מנת לא להציג בפני הנכדים התדרדרות שכלית. גם במצרים העתיקה יחסו לחלב עזים סגולות של שמירה על יכולות קוגניטיביות.

ומה עם הפסוק הידוע "ארץ זבת חלב ודבש"? אם משבחים את הארץ בחלב, האם הוא יכול להיות פסול?

לא הכול פשוט כל-כך.

'ארץ זבת חלב ודבש'. יש מחלוקת בנושא, איך לפרש האמור. למשל, (מכילתא דרשב"י יג, ה) ר' אליעזר אומר 'חלב' - זה חלב הפירות, 'דבש' - זה דבש תמרים.

בפרשת המרגלים כתוב: ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד... ומן הרמנים ומן התאנים. ...ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה (במדבר י"ג, כג, כז).

באמרם "וזה פריה" מתכוונים המרגלים בפשטות לפרות שבזכותם הארץ נקראת "ארץ זבת חלב ודבש". המרגלים לא הביאו עמם חלב ולא מוצרי חלב, הם הביאו "ענבים... ומן הרמנים ומן התאנים" (שם, כג). במקור נוסף עולה ש"ארץ זבת חלב ודבש" אינו מתייחס לחלב מן החי: דתן ואבירם התוקפים את משה, באים בתלונה - "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם..." (במדבר ט"ז, יד). גם רש"י (שם), (שאר הפרשנים מן הסתם משתמשים כלאחד בלשונו שלו), מפרשים במקום: "לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם". סביר להניח שהביטוי "נחלת שדה וכרם" הוא המקבילה ל"ארץ זבת חלב ודבש", וב"נחלת שדה וכרם" מתמצית טובה של "ארץ זבת חלב ודבש". ויש עוד פירושים רבים ל"חלב" שבפסוק: יין לבן, שפע של פירות ועוד.



סביר להניח, שאבותינו השתמשו גם בחלב מן החי. הרי כתוב : בפסוק מפורש:"לא תבשל גדי בחלב אמו". אך

  1. לא עלה לדעתו של אף אחד לצרוך חלב ומוצריו בכמויות בהן צורכים חלב ומוצריו היום: לא היה שימוש בפיסטור, לא היו בנמצא אמצעי הקירור של היום, לא היתה תעשייה של חלב ולא הפירסום האגרסיבי המלווה אותה. עז שהיתה במשק זכתה ליחס שונה לחלוטין מזה שהבהמות של היום סובלות ממנו. וחלב היה מזון לגדיים ועגלים, שאדם מידי פעם גנב מהם - מעטיני החיה הישר אל השולחן.
  2. לא דובר בחלב פרה, אלא בחלב צאן. אמנם אבותינו גידלו גם בקר, אך למטרות אחרות: לעבודה בשדה, לקורבנות וכדו'.
  3. בימים ההם החלב היה שונה בצרה מהותית ביותר ממה שנקרא "חלב" היום: היה לו מרקם אחר, צבע אחר, ריח, טעם, הוא לא היה מפוסטר, הוא נחלב דקות ספורות לפני השימוש, לא הכיל אנטיביוטיקה, פסטיצידים, הורמונים ושאר רעלים שונים ומגוונים... החלב לא אגר גם לא רעלים סביבתיים ולא קרינה כי אלה פשוט לא היו קיימים אז.


הפרות הגיעו ארצה מגרמניה במאה הקודמת. וגם אז לא לחלב ולא למוצריו לא היה חלק ניכר בתזונה באזור: אנשים אכלו פירות, ירקות, זיתים, שמן זית ופיתות, שתו מים, מיצים, תירוש ויין... נכון, לפעמים איזה ערבי עבר עם העז שלו ברחובות העיר, והיו שיצאו עם כוס וחלבו מאותה עז. אבל החלק של אותה כוס חלב עז בהחלט לא היה משמעותי בפירמידת המזון דאז.

לא היו עשרות סוגים של גבינות ויוגורטים, שלא לדבר על מעדני חלב למיניהם.... כמו כן לא היו סכרת וסרטן בכל משפחה....

השפעה לא קטנה על הצריכה המרובה של חלב הייתה לכך שמדינת ישראל סבסדה את מחירי החלב. סבסוד זה עשה את החלב למזון זול ונגיש ביותר והרגיל את האנשים לצריכתו. העובדה היא, שכאשר בשנות ה-80 הוסר הסבסוד על חלב ומוצריו, ירדה צריכת החלב בצורה מאד דרמטית, עד כדי הפסדים, וכאשר בהמשך הסבסוד הוחזר - צריכת החלב קפצה עד כדי מחסור בחלב!

היום, כפי שפורסם בעיתון דה מרקר, ענף החלב בישראל מגלגל 9.5 מיליארד שקל בשנה.

פרסום החלב ומוצריו תוקפני ומתוכחם ומפרסמי החלב אף משתפים בקמפיינים את משרד הבריאות ומשרד החינוך.

אחרי שאנשים שומעים מיום הוולדם על "מעדן חלב בעונג רב" וממשיכים ושומעים על "שלושה ביום" - לא פלא שהם מגיעים למצב שצריכת חלב נראית להם טבעית ואף הכרחית.

אבל האם כך הדבר?

במחקר שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית נמצא שחלב גורם להשמנה אצל ילדים. נמצא גם שחלב דל שומן גורם להשמנה במידה רבה יותר מאשר חלב שמן.

במחקר אחר, שנעשה בקרב נשים, נמצא שחלב מגביר את הסיכון ללקות באקנה בשיעור של 44 אחוזים.

לפני רק 60 שנה איש לא נתן לילדו לגן או לבית הספר לא חלב, לא קוטג' ובטח לא מעדן חלב המעושר בחומרים רעילים רבים (חומרי טעם, ריח, חומרים מייצבים ומשמרים). עם הזמן, בעקבות פרסום אגרסיבי של חלב ומוצריו, הפירות והירקות פינו את מקומם למוצרי חלב.

קבוצת חוקרים בריטיים בראשותו של מרק הולמס (Mark Holmes) גילתה בחלב זן חדש של חיידק סטפילוקוקוס (meticillin-resistant Staphylococcus aureus - MRSA). זהו חיידיק שלא מתגלה בשיטות מקובלות של גילוי חיידקים בחלב וגם עמיד לאנטיביוטיקות מקובלות לטיפול בסטפילוקוקוס. בעקבות תגליתם החוקרים הגיעו למסקנה, שחלב של היום מהווה מקום לזיהום חיידקי הם גילו שחלב הוא מקור להתפרצויות של זיהומים העמידים לטיפול האנטיביוטי המקובל באירופה ובארה"ב. זן זה של חיידק דומה גנטית לזן הקודם שלו רק ב-60% - והדבר גורם לתגובה שלילית בעת הבדיקה.

שלא תהיינה אשליות, סטרפטוקוקוס הזה איננו המזהם היחידי של החלב. יש עוד רבים אחרים, למשל חיידק הליסטריה, שאינו נהרס בפסטריזציה ושעובר את השלייה.

פרופ' קורדן (Loren Cordain) מאוניברסיטת קולורדו, ארה"ב, מצא שחלב מעלה את רמות הסוכר בדם בדיוק כמו לחם לבן. הוא גם לא מצא הבדל בין חלב אורגני לבין חלב תעשייתי. לדעתו, חלב מסוכן במיוחד לאנשים שסובלים מהשמנה, מלחץ דם גבוה, ממחלות לב או מסכרת. העיתון הרפואי Diabetologia, 1994 כותב שככל שהילד צורך יותר חלב, כך סיכוייו לחלות בסכרת מסוג II גדול יותר. בקרב אנשים שצורכים חלב על בסיס קבוע יש עליה ברמת ה-IGF-1. לפי מחקרים שנעשו לא מזמן, גברים עם 1-IGF גבוה יש פי 4 סיכוי לחלות בסרטן הערמונית.

ואם לא די בכך, במחקר שנעשה ב-1922 התגלה חלבון חלב שהורס את תאי הלבלב האחראים על ייצור האינסולין.

"מחקר סין", פורסם ב-2004 על ידי הביוכימאי והתזונאי קולין קמפבל מטעם אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. במשך 20 שנה הוא בדק 6,500 נבדקים שונים מ-65 מחוזות בסין, ומצא מתאם מובהק בין צריכת מוצרים מן החי, ובעיקר חלב, ובין מחלות מערביות שונות כמו סרטן, מחלות לב, מחלות ניווניות של המוח, סכרת, השמנה ואוסטאופורוזיס. בעקבות המחקר אף החליט ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר, להסיר לאלתר את מוצרי החלב מהתפריט שלו. הוא עבר לחלב שקדים ולדיאטה צמחונית, ולטענתו בריאותו השתפרה.



חלב, כפי שאמרנו, הינו מזון תינוקות. לכן הוא סטרילי ולא מיועד למגע עם אוויר. אתם לא מוצצים חלב מעטיני הפרה או העז. אתם קונים אותו אחרי שהעבירו אותו מכלי לכלי לא פעם ואחרי שהוא היה חשוף לאור הרבה זמן.

כתוצאה מכך כל השומן שבחלב - מחומצן. כלומר, לא רק שבחלב יש שומן מן החי, הוא גם נמצא בצורה הכי מסוכנת שלו. ואל תחשבו שיש מעט מהשומן הזה. גם אם רשום על השקית 1% - לא מדובר באחוז שומן כללי, אלא ביחס למים שבחלב. אם להעביר את היחס הזה לכמות הכללית של החלב, המספר שיתקבל הוא 10%. בחלב שרשום עליו 3% זה, למעשה, 30%. ובמוצרי חלב בהם יש פחות מים מדובר באחוזים עוד יותר גבוהים. לא פלא שחלב גורם להשמנה.



פינלנד היתה פעם במקום הראשון בעולם בצריכת חלב ובמקום הראשון בעולם במספר מחלות הלב לאלף איש באוכלוסיה. ראש ממשלת פינלנד אורחו קלבה קקונן (Urho Kaleva Kekkonen) התרשם ממחקרים של חוקרים רוסיים על נזקי סידן החלב לגוף והשתדל להביא מידע זה למודעות הציבור. כתוצאה מכך צריכת החלב בפינלנד ירדה ומה שמעניין - במקביל ירד גם שיעור מחלות הלב.



חימום גורם לשינויים מאד שליליים בחלב. אחד השינויים האלה הוא הפיכתו של סידן החלב לקלציום פוספט - חומר בסיסי שנמס בקושי. חומר זה שוקע ברקמות שונות של הגוף וגורם שם לנזקים שונים (בהתאם לאיבר). הוא אוהב לשקוע במיוחד בכליות ובלבלב.

חלב עזים, השונה מסוגים שונים של חלב, מכיל קלציום כלוריד וקלציום פוספט. תרכובות אלה מהוות גורמים פעילים להיווצרות קרישי דם ושקיעת סידן במפרקים. לכן כמה שחלב עזים עדיף על חלב פרה כשמדובר בתינוקות, כך הוא עוד יותר גרוע מחלב פרה כשמדובר באנשים מבוגרים.

הכמות היחסית של פחמימות, שומנים וחלבונים בחלב פרה וחלב צאן דומים מאד, אך שונים מאלה שבחלב אישה. למרות הרכבם הדומה, חלב פרה וחלב צאן מתנהגים באופן שונה במערכת העיכול של האדם ומתעכלים בצורה שונה. חלב עזים הרבה יותר ידידותי מחלב פרה למערכת העיכול האנושית. גוף האדם זקוק ל-20 דקות על מנת לעכל חלב עזים לעומת 60 דקות על מנת לעכל חלב פרה. לכן, למרות שחלב עזים מפסיד בגדול בהשוואה לחלב אם, אם אין אפשרות להנקה עדיף להאכיל את התינוק בחלב עזים. אבותינו ידעו זאת כבר לפני שנים רבות. כך, היוונים האמינו שהאליל הראשי שלהם זאוס הונק ע"י עז. מומלץ להוסיף לתינוק כזה ויטמיני B בדגש על ויטמיני B9 ו-B12, כי הם מאד חסרים בחלב צאן יחסית לחלב אם (אבל עדיין נמצאים בכמות כפולה ביחס לחלב פרה, בדומה לויטמיני A, C וקובלט). אם לא מוסיפים את הויטמינים הללו לתינוק שניזון מחלב בהמות (ביון אם חלב צאן, בין אם חלב בקר), הוא יסבול מאנמיה.

חלב עזים זה דבר מעניין מאד: הוא נמצא במקום השני בהתאמתו לכל מיני היונקים, אחרי החלב של המין עצמו. לא סתם בכל גני החיות בעולם מחזיקים עזים למטרות הנקה של גורי יונקים שנשארו ללא אם או שאמם סירבה להניקם.

באוסטרליה ובניו-זלנד מייצרים פיתחה תחליף חלב אם על בסיס חלב עזים ("Nanny"). היום הם מייבאים אותו לכל העולם.

רמת השומן בחלב עזים תלויה בעונת השנה ובתזונת העזה.

עזים כמעט ולא חולות בשחפת, אבל חולות בברוצלוסיס. חיידק ברוצלוסיס נהרג אחרי 30 דקות חימום לטמפרטורה של 60 מעלות ומיידית בחימום ל-100 מעלות. כתוצאה מהרתחה, התכונות החיוניות של חלב עזים נהרסות.

חלבון ושומן של חלב צאן מתעכל בקלות רבה יותר ע"י מערכת העיכול של האדם (למשל, בחלב צאן אין alpha-s-1-casein הנמצא בחלב פרה) וכמות הלקטוז בחלב צאן קטנה יותר.

בגדול ניתן לומר שחלב עזים הוא הכי קרוב לחלב אם, לכן אם אין ברירה ופונים לתחליפי חלב לתינוק, ולא מוצאים תחליף צמחי, הוא מהווה תחליף הרבה יותר טוב מאשר תחליף על בסיס חלב פרה.

טעם וריח לוואי בחלב צאן ניתנים להשפעה בקלות ע"י שטיפה יסודית של עטיני העז ושינוי התזונה שלה.

אם לאם אין חלב או שהיא לא מסוגלת להניק מסיבות שונות - אז אין ברירה אלא לחפש לתינוק תחליף לחלב שלה. במקרה הזה, כאשר על כף מאזניים אחת מונח תחליף חלב ועל כף המאזניים שניה - מוות מרעב, ברור שחלב זה הרע במיעוטו. אבל אין שום צורך ואף מזיק מאד לתת לילד חלב שאנו חלב אם כשהוא יונק או כשנגמל כבר מההנקה. תחשבו בעצמכם: חלב פרה מיועד לעגל. העגל קם על הרגליים שתי דקות אחרי שנולד. הוא נולד עם שרירים חזקים, גדל מהר, תוך זמן קצר נהיה עצמאי, בעל שרירים חזקים. לכן, בחלב פרה יש המון חלבון. לעומת העגל, התינוק נולד חלש וחסר אונים, ונשאר כזה לאורך זמן. מה שמתפתח אצלו קודם כל זה בכלל א השרירים אלא המוח. לכן חלב אם מכיל הכי פחות חלבון ביחס לחלב של יונקים אחרים והכי הרבה שומנים.

ברגע שהתינוק מפסיק ליזון מחלב בלבד, הגן האחראי על סינתיזה של האנזים לקטאז מדוכא. כ-70-75% מהאוכלוסיה (ואצל אינדיאנים ותושבי אפריקה מדובר ב-95%!) לא מסוגלת לעכל סוכר חלב, וזה גורם לבעיות עיכול ואחרות. נכון שאנשים שונים סובלים מחוסר עיכול לקטוז במידה שונה. זה קשור לפלורה הנורמאלית, שהיא שונה מאדם לאדם.

אך גם במקרה שהגוף מצליח לפרק את הלקטוז הכול לא כל-כך פשוט. לד"ר אוגולב (PhD ,MD, חבר באקדמיה למדעים ברוסיה) יש מאמרים מאד מעניינים בנושא. סוכר הלקטוז בנוי מ-2 סוכרים: גלוקוז וגלקטוז. במקרה שהלקטוז מתפרק, מכל מולקולת לקטוז נוצרת מולקולה של גלוקוז ומולקולה של גלקטוז. גוף האדם יודע להסתדר עם גלוקוז, אך לא עם גלקטוז. גלקטוז זהו סוכר לצרכי חירום: אם תינוק לא מקבל את מזונו הרבה זמן, הוא ניזון מפירוק גלקטוז בכבד. אך אצל אדם מבוגר המנגנון הזה לא עובד, כי לקראת גמילה מהנקה התינוק מפתח מנגנון אחר, המשרת אותו עד סוף חייו: אגירת סוכר בצורת גליקוגן ופירוקו בעת הצורך. לאחר שמנגנון הגלקטוז מתחלף למנגנון גליקוגן, הגוף לא יודע "להסתדר" עם הגלקטוז ואוגר אותו במפרקים, בשומן התת-עורי ועדשת העין, שם הוא גורם להתפתחות קטרקט. מקום נוסף בו נאגר גלקטוז הוא מערכת המין, שם הוא גורם לבעיות פוריות. בתרבות האירופאית, בה נהוג שימוש בחלב, כ-25% מהאוכלסיה סובלת מבעיות פוריות. לעומתם, זוהי בעיה יחסית נדירה בתרבויות אסיה ואפריקה בהן לא נהוג לצרוך חלב.

עיקר חלבון החלב -קזאין. זהו חלבון מיוחד מאד, השונה מחיה לחיה. הוא מתעכל בזכות האנזים רנין המיוצר בקיבה בתקופת היניקה. אצל כל סוג של יונקים יש את הרנין המיוחד לו. בן אדם מייצר סוג מיוחד של רנין, המתאים לבני אדם. בני אדם לא מייצרים סוג של רנין שיפרק קוזאין של פרה. בעלי חיים מייצרים את האנזים רק בתקופת היניקה. יתירה מזאת, אם תתחילו להאכיל חיות המבוגרות בחלב, הן תחלינה ואולי אף תמותנה. גם גןף האדם לא מסוגל לפרק את הקזאין. לכן הקזאין נספג בשלמותו. הגוף מגיב אליו כאל חלבון זר. כתוצאה מכך מתפתחות אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות וסכרת.

כל זה מעניין כל עוד אנחנו מדברים על תינוקות.

חלב לא מיועד לתזונה של אדם מבוגר. באמת, טרם פגשתי אדם מבוגר הניזון עדיין מחלב אימו. לעומת זאת כן פגשתי די הרבה אנשים שצורכים חלב המיועד לתינוקות של מינים אחרים. זו התנהגות חסרת כל הגיון ומשמעות ביולוגית או אחרת. לא פלא שצריכת חלב ע"י אנשים מבוגרים גורמת רק לצרות. אומנם גודל הצרות משתנה מאדם לאדם, כמו כל תגובה אינדיבידואלית אחרת, אך עצם קיום הצרות היא עובדה קיימת.

ומה עם מוצרי חלב? - אלה עוד יותר גרועים מהחלב עצמו. ד"ר ויית (Dr.Walter Veith) אומר בהרצאתו, שמוצרי חלב הם בעצם צואת חיידקים. הוא מביא מחקרים שלו, מחקרים של מומחים בעלי שם עולמי ומחקרים שנעשו במכוני מחקר שונים ומגיע למסקנה חד-משמעית: חלב של היום הינו מסוכן לאדם. הוא גורם למחלות כרוניות קשות כמו סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן פרוסטאטה, סכרת, סרטן המעי הגס, קטרקט, אבני כליה, עצירות, אוסטיאופורוזיס, השמנה ועוד.

בעיה נוספת של החלב היא סידן. חלב מכיל הרבה סידן. מוצרי חלב מכילים עוד יותר סידן. סידן זהו מינרל הרבה יותר פעיל ממגנזיום או קליום. הוא דוחה את המינרלים הללו מתרכובות שונות ונכנס למקומם. כתוצאה מתקבלים מלחים קשיי המסה, ששוקעים על דפנות כלי הדם וגורמים להיצרותם ולאיבוד גמישותם וכן גורמים להווצרות אבנים בכליות. כדי להתגונן מפני הצרה הגוף מפריש בצורה אינטנסיבית את הסידן החוצה. דרך אגב, זה מעמיס על הכליות.

בנוסף, חלב מכיל המון זרחן. גם זרחן גורם לגוף להפריש סידן.

במקביל חלב מכיל הרבה חלבון. עיכול החלבון דורש סביבה חומצית. כתוצאה מעיכול כמות גדולה של חלבון חומציות הדם זזה לכוון החומצי, ואז כדי לאזן אותו הגוף מפריש מהעצמות שלנו סידן. כי לגוף אין דרך אחרת ליצור סביבה בסיסית. החומציות שיוצר חלב היא דבר שאין להקל בו ראש. בעיתון הרפואי «Pediatrics», 1992 כתוב: תינוקות שניזונים מחלב פרה מאבדים עד 30% מדמם דרך הצואה וכן מאבדים הרבה ברזל. הרי החומצה שהגוף מייצר בניסיון לעכל את הכמויות הגדולות של החלבון שהגיע מחלב הפרה גורמת לפצעים מדממים במעיים. ויחד עם הדם התינוק מאבד גם את הברזל. ומה מקבלים בשורה התחתונה? עומס על הכליות ובריחת סידן מהגוף. מכאן נהיה ברור, למה מחקר של אוניברסיטת הרווארד שנעשה במשך 12 שנה על 75000 נשים הראה שצריכת חלב ומוצריו גורמת לשבירות עצמות. תוצאה זהה התקבלה גם במחקר שנעשה באוסטרליה. על מנת להקטין את שבירות העצמות יש להוציא את החלב מהתפריט, להקטין צריכת שומן מין החי ולהגדיל צריכת ירקות ירוקים, קטניות ופירות. כל אלה עשירים בסידן זמין לגוף. ככל שהירק כהה יותר - כך יש בו יותר סידן.

להגברת ייצור החלב משתמשים בהורמונים. למשל, הורמון גדילה של בהמות - rBGH - recombinant bovine growth hormone. בהשפעת הורמון זה הפרות המסכנות נותנות כמות בלתי טבעית של חלב. הדבר גורם לדלקות בעטין. הטיפול בבעיה אנטיביוטי - אנטיביוטיקות אלו נמצאות בחלב ומוצריו, כמו גם חומרי הדברה ומזהמים אחרים. צריכת חלב גורמת להרעלה כללית של הגוף, לעצירות ואלרגיות למזון. תינוקות וילדים שצורכים חלב סובלים גם מכאבי בטן וגזים. תינוקות יונקים שאמם צורכת חלב/מוצריו סובלים גם הם מתופעות אלו. ילדים שצורכים חלב על בסיס קבוע סובלים ממחלות כרוניות מגיל צעיר.

הנושא מאד גדול וניתן לדבר עליו רבות. הנה לסיכום רשימה חלקית של בעיות הקשורות לצריכת החלב:

  • עייפות כרונית
  • כאבי שרירים
  • התכווצות שרירים
  • היפראקטיביות אצל ילדים
  • שלשולים
  • אלרגיות
  • אסתמה
  • בעיות נשימה שונות
  • כאבי מחזור
  • גלי חום
  • סכרת - שני הסוגים
  • נזלת כרונית/סינוסיטיס
  • אקנה
  • מחלות אוטואימוניות
... ועוד

עוד פרט מצחיק. מבחינת הגוף, חלב - זה לא שתיה, אלא מזון הדורש מים לעיכולו. לכן אנשים ששותים חלב בעת צמא גורמים לעצמם התייבשות.

וכאן אני רוצה להתייחס גם לכך שברפואה העממית יש מגוון מתכונים לטיפול בבעיות שונות שכוללים חלב. אין זה בא בסתירה לכל האמור לעיל. כפי שיוד הינו חומר מחטא מעולה - אך איש לא ירצה לשתות אותו מבקבוק (חס ושלום!); רעל נחשים הינו תרופה מעולה למגוון רחב של בעיות, אך אני מקווה מאד שבהיותכם בריאים לא תנסו לשתות אותו; צמחים רעילים משמשים לטיפול בבעיות שונות.... והרשימה ארוכה מאד.

ואם התרגלתם, ואם ראשכם נשטף היטב ואתם פוחדים לעזוב את החלב שמה יתפרקו לכם העצמות?..

א - באמת, סידן נמצא בכל מקום: במים שאנחנו שותים, בפירות ובירקות שאנחנו אוכלים - בכל. אם אדם לא צורך מזונות שגורמים ל"בריחת סידן", כמו קוקה-קולה, חלב או משקאות ממותקים ואוכל בריא ומאוזן - הוא לא אמור לסבול מחוסר סידן בכלל. בין המזונות העשירים במיוחד בסידן: טחינה, שומשום, שקדים, בוטנים, משמש (טרי ויבש), סרדינים, תפוזים, תרד, במיה, פולי סויה, עלי סלק, זיתים, שעועית, חומוס, תאנים, בצל ירוק.

צריכת חלב ומוצריו היא זו הגורמת לבריחת סידן. על כך דובר רבות ולא אתעכב על כך שוב.

ב - יש חלב צמחי מסוגים שונים. בוא ניקח לדוגמא את אחד הפופולריים - חלב סויה.

חלב סויה עשיר בחלבון בדיוק באותה מידה כמו חלב בהמות. אך יש בו פחות פחמימות ופחות שומן. השומן שיש בו הוא לא השומן "הרע", שומן מן החי, אלא שמן צמחי המטיב עם בריאות האדם. חלב סויה גם עשיר מאד בויטמינים ומינראלים, ביניהם סידן, הנמצא בחלב סויה בכמויות אדירות.

חלב סויה מכיל מכיל רק חלבון צמחי. הוא לא מכיל הורמונים, אנטיביוטיקה ושאר "תוספות חינמיות" של חלב.

רק 0.2% מבין הילדים רגישים או אלרגים לחלב סויה.

חלב סויה לא גורם להתפתחות סכרת.

חלב סויה מאד מטיב עם נשים שסובלות מתסמיני גיל המעבר.

חלב סויה לא מכיל לקטוז, מכיל איזופלבינים, מכיל הרבה יותר ויטמיני B, מנגן, נחושת ומגנזיום מחלב בהמות, מוריד את רמות ה-LDL (כולסטרול בעייתי - בזמן שחלב בהמות מכיל אותו!)

אבל יש אנשים רגישים לחלב סויה או אף אלרגים אליו, לכן לפני שמתחילים להשתמש בו יש לבדוק את הנושא.

בנוסף, איני ממליצה על חלב סויה לגברים בגיל הפוריות ולבחורים בגיל ההתבגרות.

לעומת זאת, במחקרים נמצא שחלב סויה מקטין את התפתחות הגדלת הפרוסטטה ולכן מומלץ לגברים שאצלם הבלוטה מוגדלת.

ואם אתם לא אוהבים חלב סויה, אז יש גם חלב אורז ועוד מיני חלב צמחי.

והעיקר: אתם לא חייבים לחפש תחליפים. אתם לא זקוקים לחלב. אתם לא שייכים לקבוצת הגיל. שימוש בחלב ומוצריו זה בסה"כ הרגל מזיק ופסול.



מתוך מכתבה של המטופלת: "

כן, מנסיון זה כל-כך נכון! חלב עושה כאבי מחזור!

ומה שמפחיד, אי-אפשר "לחרוג מהדיאטה" בלי לקבל על הראש כבר באותו חודש. לפחות, לא בטווח של שבוע לפני המחזור – זה נבדק ונוסה על גופי החביב יותר מפעם אחת."



המלצה חמה: ספר של ד"ר אבני "שוטי חלב".

עוד בנושא:

סידן

מזונות עשירין בסידן

חלב צמחי

אתר מאמרים אודות חלב

כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לטיפול/ייעוץ רפואי.


עוד על מזונות שאנחנו אוכלים ומשקאות שאנחנו שותים ועל שימושם ברפואה העממית ובקוסמטיקה טבעית - בספר החדש

"קל להיות בריא"

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי©