פעמים רבות אנחנו קוראים כל מיני המלצות תזונתיות, הן המלצות לתזונה בריאה והן המלצות לשמירת משקל או ירידה במשקל, כאשר ממליצים על אכילת כך וכך גר' או מ"ל מזון מסוים.

עד כמה המלצות אלה מועילות לנו? - בכלל לא מועילות. בד"כ אנחנו לא באים לשולחן עם מאזני מטבח ביד, ובטח לא כשאנו מתארחים או באים לאכול במסעדה. אולי מישהו עושה את זה, אישית - טרם יצא לי לפגוש.

זאת אומרת, שאנשים שרוצים ללכת לפי ההמלצות מעריכים את גודל המנה. עד כמה זה מדויק?

חוקרים אמריקאים עשו מחקר ובו ביקשו מאנשים להעריך את משקלו של המזון שבצלחת. במחקר השתתפו רופאים, אנשי תזונה ואנשים רחוקים מכל עיסוק ברפואה ו/או בתזונה. התוצאות היו זהות: אף אחד לא העריך את משקל המזון נכון. הטעות נעה בטווח 22-48%. במילים אחרות: אנחנו לא יודעים להעריך את משקל המזון שבצלחת.

בשורה עצובה, במיוחד לאנשים שמנסים לרזות לפי שיטת הקלוריות: אין סיכוי שהם מחשבים את הקלוריות נכון, כי החישוב הולך לפי משקל האוכל...

השלכות נוספות הן תת-תזונה או אכילת יתר. פגשתי לא מעט אנשים (בעיקר בחורות צעירות) שהסתכלו על הצלחת כאילו העיניים שלהם היו מצויידות בזכוכיות מגדלות: הם העריכו שבצלחת שלהם היה הרבה יותר אוכל ממה שהיה במציאות, וכתוצאה מכך הגיעו למצב של תת-תזונה (ו-2 מהן אף לאשפוז כתוצאה מתת-תזונה) למרות שאכלו לפי שיטת הקלוריות והיו בטוחות שהכול בסדר.

לעומת אנשים אלה, יש כאלה שמעריכים שבצלחת שלהם יש פחות (לפעמים - הרבה פחות) מאשר במציאות. זה גם די אופייני לאנשים שמעריכים את הנאכל בדיעבד: שיטה זו טובה להדחקת רגשות אשמה, אך פחות טובה להערכה נכונה של כמות הנאכל. כתוצאה מהערכה נמוכה מידי של הנאכל אנשים אוכלים יותר מידי וזה גורם להרגשת כבדות, עצלות, ישנוניות, חוסר נכונות לעבוד, האטת תהליכי חשיבה, ואם מדובר בארוחת ערב - תהליכי ריקבון בתוך המעיים למרות אכילה בשעות הנכונות.

אכילת יתר של חלבונים גורמת לעצירות, נגעים ודלקות בעור, במיוחד עור הפנים, גזים, נפיחות בבטן, החלשת הכליות.

אכילת יתר של שומנים ופחמימות גורמת להשמנה.

שיטה נוספת, ששומעים רבות מאנשי מקצוע: מנה. אומרים לנו: תאכלו מנה אחת של בשר בשבוע. יופי. אבל כמה זה מנה? רגל של כבש? חתיכה בגודל של ציפורן? חתיכה שתופסת את הצלחת? איזו צלחת?..

מאחר והשיטה נוטה לפרשנות, וכל אחד שמח לפרש לפי נוחותו, גם שיטה זו מביאה בדיוק לאותן תוצאות כמו השיטה הקודמת.

אז מה עושים?

נסו את שיטת האגרוף.

השיטה מבוססת על העובדה שגודל הקיבה שלנו כגודל האגרוף ביד ימין ועל עובדה נוספת, חשובה לא פחות, שלכל אדם יש את הצרכים שלו וחשוב ביותר להתאים את הפתרונות לצרכים האישיים של האדם.

שיטת האגרוף גם היא לא אידיאלית, אך היא שיטה פשוטה וזמינה תמיד בכל מקום לכל אדם שיש לו את כפות ידיים. ניתן להשתמש בה גם כשמתארחים או אוכלים במסעדה מבלי למשוך את תשומת לב הסובבים.

אם יש לכם המלצות בגרמים:

כף יד של אשה (לא כולל אצבעות) תואמת בערך ל-100 גר' עוף או דג (כלומר אם לשים על כף יד פתוח של אישה חתיכת עוף או דג . כף יד של גבר - בערך 150 גר'). כף יד יחד עד המפרקים הראשונים של האצבעות - זה כ-120 גר'. מדובר בחתיכה בעובי של חפיסת קלפים סטנדרטית. כמובן, גם לנשים וגם לגברים יש גודל שונה של ידיים, לכן אני אומרת "בערך".

ציפורן זרת היד של אישה (לא כולל החלק הלבן...) תואם לכפית שמן זית (כמות מומלצת לצריכה יומית) או ל-5 מ"ל שמן זית.

שטח של 2 ציפורניים של האגודל תואם בערך לכף שמן או לכ-10 מ"ל.

אגרוף של דגנים יבשים (לפני הבישול/השרייה) - זה כ-25 גר'.

שוב: יש הבדלים בין יד ליד ובין אצבע לאצבע, לכן גם כאן זה לא מדוייק, אם כי יותר מדוייק מהערכת עין. אני לא אוהבת את השיטה כשמגיעים לכמויות קטנות - כשמדובר בציפורניים: ההבדלים בציפורניים הם מאד גדולים. מאחר ואחת השיטות אבחון שלי זה לפי כף היד והציפורניים, יצא לי לראות המון פות ידיים והמון ציפורניים. יש אנשים שהציפורניים שלהם פשוט קטנטנות, בלי קשר לגודל היד בכלל. ויש אנשים שהציפורניים שלהם ארוכות מאד. ויש אנשים שהאצבעות שלהם ארוכות יחסית לכפות הידיים, והציפורניים פרופורציוניות לאצבעות. וכשמדובר בכמויות שמלכתחילא הן קטנות, יכולים להיות הבדלים של פי 2 בין שני אנשים ששניהם נחשבים בטווח הנורמה. וכאן השיטה מאד לא מדוייקת כשמדובר בגרמים - אבל מאד מדויקת כשמדובר במנות אישיות!



ובכן, אם יש לכם המלצות במנות המצב טוב יותר ומספק לנו מנות אישיות בהתאם לגודל הקיבה שלנו:

כף יד שמאל ללא אצבעות זה מנה של דייסה, פסטה/מקרוני יבשים (אחרי הבישול כמובן זה יהיה גדול יותר), קטניות מוכנות, דג שמן.

מנה של דג רזה - כף יד עם אצבעות.

2 אגרופים זה מנה של סלטים חיים.

אגרוף אחד - מנה של ירקות מבושלים

מנת תפוחי אדמה - תפוח אדמה אחד בגודל בינוני. כשמדובר בצ'יפס, המנה היא כמות שעשויה מחצי מתפוח אדמה.

אגוזים/פיצוחים - חופן אחד.

שוקולד - פס באורך של האצבע המורה.

עוגה - חתיכה באורך של האצבע המורה וברוחב של האצבעות המורה והאמה יחד.

ריבה - מפרק עליון של אגודל.

מנת ענבים - 20 ענבים.

מנת זיתים -5-6 זיתים.

מנת מרק אמורה להיכנס לכוס חד-פעמית.

מנת פרי - פרי אחד בגודל של תפוח או 2-3 בגודל של שזיף.

מנת פירות יער - חופן אחד.

עלים ירוקים ניתן לאכול תמיד ללא חשבון.

שימו לב: עצם הרעיון להיעזר בגוף האדם לצורך מדידות הוא טוב (וגם עתיק ימים), אבל כל אחד צריך למדוד על עצמו בלבד וכשמדובר במנות שיטת האגרוף מדויקת הרבה יותר מאשר כשמדובר בגרמים.

, מקווה ש"שיטת האגרוף" תהיה לכם לתועלת.
אם כי ברצוני להדגיש שכל האמור במאמר הינו בגדר מידע בלבד ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי.

על הקשר בין תזונה לבריאות - ראו בספר "קל להיות בריא"
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD), ©