כידוע, מנהג ישראל לאכול בראש השנה דבש (עם לחם, עם תפוח מתוק ובכל מיני צורות אחרות) על מנת להמתיק את השנה שהחלה. לא תמיד אנחנו מרגישים שהצלחנו להמתיק את השנה, אך לרוב - זה מיטיב עם הבריאות שלנו.

ישנם סוגים שונים של דבש, בהתאם לסוגי הפרחים מהם הדבורים אספו את הצוף: דבש הדרים, דבש אבוקדו, דבש אקליפטוס וכדו'. לכל סוג יש את הצבע שלו, את הריח שלו, את הטעם שלו ואת הסגולות המיוחדות לו (בנוסף לסגולות המשותפות לכל סוגי הדבש).

בזכות טעמו המתוק, שימש הדבש מימי קדם כממתיק טבעי (ובריא!)

בנוסף לטעמו המתוק, הדבש ידוע כאנטיביוטיקה טבעית, כחומר מחטא, כחומר המגביר את זרימת הדם וזרימת הלימפה וסופח נוזלים. נכון להיום כבר הוכח מחקרית, שדבש מהווה סביבה בה התפתחות של חיידקים היא בלתי אפשרית.

דבש הינו חומר מדהים ביותר. הוא מכיל כל-כך הרבה מזינים שבעזרתו ניתן להשלים חסכים תזונתיים יומיים. הדבש מכיל גלוקוז, פרוקטוז, אנזימים (גלוקוז-אוקסידאז, אינוורטאז, דיאסטאז, קטאלאז), מינרלים (K, Zn, Mn,Fe,S, Si, Cl, Na, Mg, Al, P ועוד), טרפנים או טרפנואידים, מקצת מהחלבונים ואת כל הויטמינים (במינונים שונים, במיוחד ויטמיני 1B,3B ו-6B, אך גם 2B, 6B, 8B, 9B וויטמין C). יש בו גם חומצות: גלוקונית, פירוגלוטמית ולקטית. היום זה חשוב במיוחד, מאחר שרוב המזונות שאנחנו צורכים דלים במינרלים וויטמינים, ואת אותם המזינים שהם כבר מכילים - הם מאבדים לרוב תוך כדי תהליכי שימור ועיבוד. לדוגמא, תרד מאבד 50% מויטמין ה-C שבו כבר 24 שעות לאחר הקצירה. בישול הורס 40% מויטמין 1B - וכדו'. לעומתם, ויטמינים ומינרלים הנמצאים בדבש נשמרים בו באורח פלא למשך זמן רב מאד.

הדבש נספג ומתעכל בקלות (זו גם הסיבה לכך שתינוקות שמקבלים דבש סובלים הרבה פחות מכאבי בטן) ומה שחשוב מאד - סוכרים הנמצאים בדבש לא נמצאים בדם הרבה זמן. האינדקס הגליקמי של דבש נמוך מזה של סוכר (50 לעומת 61). יש לו השפעה מרגיעה על הגוף. הוא מהווה מקור טוב מאד לאנרגיה ועוזר מאד לכל מי שזקוק לחידוש כוחות.

אם אתם ממתיקים שתייה לתינוקות או ילדים - עדיף לעשות זאת עם דבש ולא עם סוכר או גלוקוז: לעומתם, דבש לא רק ימתיק, אלא גם יוסף מזינים חשובים לגוף התינוק, ירגיע אותו, ייטיב עם מערכת העיכול שלו ויתרום לבריאותו. ילדים ותינוקות חולים מבריאים מהר יותר ועולים במשקל פי 2-2.5 מהר יותר אם נותנים להם דבש.

ברפואה העממית השימוש בדבש הינו נרחב ביותר.

אחת השיטות הטיפוליות שקיימות ברפואה האלטרנטיבית היא טיפול בדבש ושאר מוצרי כוורת.

דבש נמצא בשימוש למטרות ריפוי מימי קדם. אריסטו כתב על נפלאות הדבש. דיאוסקרידס השתמש בו לטיפול במחלות מעיים ופצעים למיניהם. קלאודיוס גלנוס כתב, שדבש מטפל בכל מחלה והמליץ עליו במיוחד לטיפול בהרעלות ופצעים בפה. גם פליניוס המליץ על הדבש לטיפול בפצעים שונים והצטברויות מוגלה. אביצנה מביא בספריו עשרות מתכוני דבש לטיפול במחלות שונות. היפוקראטס כל-כך אהב את השימוש בו, שהאגדה מספרת שדבורים בנו כוורת על קברו של היפוקרטס. האגדה טוענת גם, שדבש מאותה כוורת היה בעל סגולות מיוחדות וריפא את כל מחלות ילדות.

גם אצלנו בתנ"ך הדבש הוזכר הרבה פעמים לטובה.

עד סוף המאה ה-XVIII דבש היה הממתיק העיקרי של האנושות.


כמה עצות לגבי דבש:

  • אל תחממו את הדבש. דבש שהתגבש הינו דבש טוב לכל מטרה ולא איבד מהתכונות שלו. במצדה נמצא דבש בן אלפיים שנה מוכן ומזומן לאכילה. ובפירמידות במצרים נמצא דבש בן שלושת אלפים שנה - גם הוא מוכן ומזומן לאכילה. דבש שלא מתגבש עם הזמן אינו דבש אמיתי. בחימום, דבש מאבד חלק מהמזינים והסגולות שלו.
  • כדי שדבש ייספג טוב יותר, כשלוקחים אותו לשם ריפוי לרוב מומלץ לקחת אותו לפחות 1.5 שעה לפני האוכל. דבש נספג הכי טוב כשלוקחים אותו עם מים חמים או עם תה חם או עם פחמימות.
  • לילדים מומלץ לתת את הדבש יחד עם פירות.
  • כמות הדבש המומלצת ברוב המקרים: עד 100-120 גר ליממה. יש לחלק אותה למספר מנות במשך היום לאדם מבוגר (בד"כ 30-60 גר' בבוקר, 40-80 גר' בצהרים ו-30-60 גר בערב) ו-1-2 כפיות ביום לילד. כמובן, המספרים מאד משתנים מאדם לאדם ומטיפול לטיפול. יש מטפלים שממליצים על 400-600 גר' דבש ליום, אך לדעתי אלה הן כמויות מוגזמות ובמקרים מסוימים יכולות לגרום אפילו לנזק.
  • לאחר לקיחת דבש לצורך טיפול במחלות הכבד מומלץ לשכב על צד ימין במשך כחצי שעה.
התוויות נגד לדבש:

  • שימוש בדבש אסור לאנשים רגישים או אלרגיים לדבש או לתוצרת כוורת בכלל
  • יש להיוועץ ברופא ולהיזהר מאד בשימוש בדבש לאנשים בכל הגילאים (במיוחד ילדים) שסובלים מאסתמה של העור (Atopic dermatitis)
  • יש להיוועץ ברופא ולהיזהר מאד בשימוש בדבש לאנשים שסובלים מסכרת


כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לטיפול/ייעוץ רפואי.


עוד על דבש, על סגולותיו הרפואיות, על שימוש בדבש ברפואה העממית, בקוסמטיקה טבעית ובמטבח - בספר החדש

"קל להיות בריא"


כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי