האגסים ידועים לאנושות מימי קדם. כבר רופאים שומריים השתמשו באגס למטרות טיפוליות; האגס הוזכר ב"אודיסיאה" וגלנוס המליץ על אכילת אגסים לטיפול בקדחת ועל לפתן אגסים לטיפול במחלות מעיים ובהרעלות. בכתבי רפואה ערביים עתיקים ממליצים להשתמש באגסים לטיפול באנשים שסובלים ממחלות ראייה.

בכל שנה בעולם משווקים מעל ל-15,000,000 אגסים. המדינה המובילה בגידול אגסים היא סין.

משך חייו של עץ-אגס הוא 80 -300 שנים, הפרחים שלו מהווים מקור מעולה לדבש דבורים.

אגס בינוני מכיל כ-60 קלוריות, הרכבו כולל 10% מונוסכרידים, 2% חומצות (לימון, תפוח ואסקורביט), 4% פקטינים, אנזימים, עמילן, ויטמיני P, PP, C, 1B,2B, 6B, ביופלבנואידים, טנינים וקרוטינים וכן אלמנטי קרנט רבים, במיוחד יוד וכן K, Na,Va,Cl, Mo, Ni, F, Zn, Fe, B, Mg, P. הם מכילים גם את החומר האנטיביוטי ארבוטין, שיחד עם החומצה הכלורית של הקיבה גורם להשמדת חיידקים פתוגניים. האגסים עשירים מאד בסיבים תזונתיים (3 גר' לכל 100 גר' אגסים).

האינדקס הגליקמי של האגס הוא 50.

על הסגולות הרפואיות של אגס, על השימוש בו ברפואה העממית, בקוסמטיקה טבעית ובמטבח - בספר החדש

"קל להיות בריא"


שימו לב:

  • לאנשים הסובלים ממחלות מערכת העיכול אגסים טריים עלולים להזיק, ואילו אגסים מבושלים או אפויים מומלצים מאד ומרפאים את המחלה.
  • אין לאכול את האגסים לפחות 3 שעות אחרי אכילת בשר
  • אין לאכול אגסים לפחות ½ שעה לפני ארוחה
  • נדיר מאד שאגסים גורמים לאלרגיה, לכן ניתן לתת אותם כבר לתינוקות בני חצי שנה


כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לטיפול/ייעוץ רפואי.



כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©