הטעם הוא אחד הדברים שמיוחדים לכל אדם וזה בסדר גמור.

הוא גם משתנה במהלך השנים ולפעמים גם במהלך השבוע.

לרוב אנשים לא שמים כ"כ לב לטעם שלהם או של הסובבים אותם. לפעמים זה מצחיק, או מוזר בעינינו או לא נוח, זה הכול. לא מתים מזה שאוהבים מזון אחד ונמנעים מאחר.

האומנם?

האמת היא שלפעמים חוש הטעם של אדם עלול להצביע על מחלה שטרם אובחנה או אף למנוע אותה, לאבחן את החולה נכון ולהתאים לה טיפול הולם.

בואו ונראה כמה דוגמאות נפוצות במיוחד.

אנשים שנמשכים למתוק. משיכה למתוק עלולה לגרום לעודף משקל ולהשמנה לכן זה מצב הכי מדובר אם כי לא הכי נפוץ. למה זה קורה? יש לכך מספר סיבות, למשל מתח וחרדה. אם אדם נלחץ וזה גרם לו לאכול בבת אחד שקית צימוקים או חצי עוגה - זה בסדר, אם כי עדיף לשתות תה מתוק או לאכול חפיסת שוקולד או גפן ענבים מאשר תבנית של עוגת קרם. אבל אם זה קורה על בסיס קבוע - זה בעיה. לאדם שחי במתח יש למצוא פתרון אחר. עליו לאמץ לעצמו שיטה כלשהי להפגת מתחים ולא להרוס את בריאותו עם סוכר.

סיבה נוספת - התפתחות סוכרת. במיוחד, אם המשיכה למתוק נמשכת תקופה ארוכה ומלווה בצימאון וריצות תכופות לשירותים. אם שמתם לב שזה מה שקורה לכם או למי מקרוביכם - מהרו לאנדוקרינולוג או לפחות לרופא המשפחה שלכם להיבדק.

משיכה למתוק יכולה להיות גם סימן לזיהום בפטרייה מסוג קנדידה. במיוחד אם המשיכה למתוק קבועה ומלווה באחד או כמה מהתסמינים הבאים: נפיחות בבטן, גזים, חיפוי לבן על הלשון, ליחה בבוקר. במקרה כזה מומלץ לפנות למטפל ברפואה טבעית לאבחון וטיפול.

בנוסף, אנשים עלולים להימשך למתוק בגלל חינוך תזונתי לקוי שהם קיבלו. מקרה זה הכי מסוכן: אין לכך שום טיפול רפואי, על האדם לשנות את הרגלי האכילה שלו, וכידוע שינוי הרגלים הוא אחד הדברים הקשים ביותר על האדם! מצד שני, ללא שינוי הרגלי האכילה אדם שרגיל לאכול מזון מתוק יהרוס לעצמו פשוט את כל הבריאות. אני לא אוהבת להפחיד ועל כן לא אפרט.

על ההורים והמחנכים לא לעודד את הילדים בדברי מתיקה אלא בדברים אחרים ע"מ לא ליצור בעיה של משיכה למתוק מסיבות פסיכולוגיות.

משיכה למלוח. אנשים שנמשכים למלוח הינם אשים עם מערכת חיסונית חלשה או סובלים מבחילות (לחלק מאנשים מזון מלוח עוזר להתגבר על הבחילות). זה גם עלול להיות סימן לדלקת, בד"כ בשלפוחית השתן, ואצל נשים - במערכת הנשית. לכן אם שמתם לב שאתם פתאום נמשכים למלוח, כדאי שתבדקו אם אין גם תסמינים נוספים למחלה. מצד שני, משיכה למלוח עלולה להיות גם תוצאה של חינוך תזונתי לקוי: אם אתם ממליחים כל דבר - אתם מרגילים את ילדיכם להגזים בצריכת המלח, כל מזון אחר-כך יראה להם כלא ממולח מספיק ותראו בעיני אחרים כנמשכים למלוח. זהו הרגל פסול שפוגע בבריאות. אם אתם כבר מורגלים לצריכת יתר של מלח - תמליחו את מה שיש בצלחת שלכם, אך אל תרגילו את ילדיכם להוסיף מלח לכל דבר, עדיף שייהנו מטעמו הטבעי של האוכל. דבר דומה קורה גם לאנשים שלא מבשלים אלא אוכלים מזון מעובד, מה שנקרא "מזון מהיר". מזון זה מכיל כמויות גדולות מאד של מלח. תרגילו את עצמכם לבשל ולאכול אוכל ביתי. עשו את זה אם לא בשביל עצמכם - אז בשביל הילדים שלכם.



משיכה לחמוץ הינו סימן לתת-חומציות של קיבה. אנשים כאלה תמיד אוהבים תפוחים חמוצים ומעקמים את אפם למראה תפוחים מתוקים, אוכלים סלטים חמוצים בתיאבון רב וכיו"ב. זה גם עלול להיות תסמין לדלקת קיבה על רקע חומציות נמוכה, מחסור באנזימי עיכול או תופעות לוואי של נטילת תרופות שפוגעות בעיכול. אצל אנשים שנמשכים לחמוץ עלול להיות גם תיאבון קטן, הם עלולים לסבול מעצירות וכאבי בטן. מצד שני, משיכה זמנית לחמוץ עלולה להתפתח אצל אנשים שסובלים ממחלת חום: מזון חמוץ מסייע בהורדת חום ומקל על ההרגשה הכללית של החולה. מכאן המנהג להשקות חולי שפעת בתה עם לימון ומיצים חמוצים דוגמת מיץ חמוציות. שיטות עממיות אלה בהחלט עובדות ועזרו לדורות רבים של חולים.

משיכה לחריף. בד"כ משיכה לחריף מאפיינת אנשים בעלי עיכול איטי, כאשר תבלינים חריפים מזרזים את העיכול. סיבות נוספות - בעיה בחילוף חומרים של השומנים ו/או הצטברות כולסטרול בכלי דם: תבלינים חריפים מפרקים את השומנים, מאזנים את רמות כולסטרול בדם ומעודדים הפרשת עודפי כולסטרול ומנקים את דפנות כלי הדם. מצד שני, הם מגרים את רירית הקיבה, מעלים את לחץ הדם ומחמירים גלי חום אצל נשים בגיל המעבר. לכן אין להגזים עם מזון חריף ואם משיכה למזון חריף מופיע בשלב מסוים של החיים והתופעה הולכת ומתגברת - כדאי לבדוק את הנושא.



משיכה למזון נטול כל תבלינים. אם מופיע משיכה כזאת, ובמיוחד אם היא נמשכת ולא נעלמת, יש לחשוש בכיב קיבה על רקע חומציות גבוה בקיבה, עצירות, בעיות בכבד או/ו כיס מרה. אם אדם לא מתבל את המזון בגלל שלא מרגיש בכל תיבול, ובכל מקרה המזון נראה לו חסר טעם או/ו אם הוא מרגיש כל הזמן חולשה ונמצא במצב רוח רע - יתכן ומדובר בדיכאון. בכל המקרים הללו מומלץ, כמובן להיוועץ ברופא.



משיכה למזון מר אופיינית לאנשים שגופם מורעל או עמוס בפסולת בצורה קשה. זה גם עלול לסמן על בעיה בכיס מרה או גודש בכבד. לאנשים כאלה מומלץ לפנות לייעוץ למומחה ברפואה סינית או הודית או לנטורופת.



משיכה למזונות עשירים בטאנינים (כמו אפרסמון, בננה וכדו') מצביעה על חולשת הגוף וצורך בריפוי. טאנינים משפרים את יכולות הגוף לרפא את עצמו, מזרזים איחוי רקמות, משפרים צבע עור, עוצרים דימום ועוזרים להפטר מליחה במחלות הריאות, אך יש להיזהר ולא להרבות במזונות כאלה לאנשים שיש להם דליות ברגליים, לחץ דם גבוה או מחלות לב. אם הרגשתם משיכה למזונות עשירים בטאנינים ומשיכה זו נמשכת זמן מה, טוב תעשו אם תפנו לאיש מקצוע לאבחון מצבכם הבריאותי.

כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מחליף פניה לאבחון, ייעוץ וטיפול מקצועי.

על הקשר בין מזון לבריאות - בספר "קל להיות בריא"

© ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD),