לאחרונה נשאלתי לגבי הבטיחות של כלים מפלסטיק, וזאת הסיבה למאמר זה.

בשלושים השנים האחרונות פלסטיק כבש מקום יציב בחיינו. צעצועי פלסטיק תפסו את מקומם של צעצועי עץ וגומי, בקבוקי פלסטיק החליפו בקבוקי זכוכית – גם אצל מבוגרים וגם אצל תינוקות; אנו משתמשים בכלי מטבח מפלסטיק, ריהוט מפלסטיק, כלי איחסון לאוכל ולתרופות, כלי מעבדה ומה לא.

פלסטיק זה דבר זול, צבעוני, קל, פחות שביר מזכוכית וחרסינה ונוח.

השאלה רק: האם הוא גם בטוח? כידוע, קל וטוב לא כ"כ הולכים ביחד.

כולכם בוודאי שמעתם על הסכנות שבשימוש בפלסטיק. הסכנות הן אכן כה רציניות, שעדיף לוותר על שימוש בפלסטיק בכלל. אבל אנחנו כבר כ"כ רגילים להשתמש בפלסטיק לכל דבר, שרובינו לא ירצו לוותר על כלי פלסטיק.

טוב, אז לכל אלה שלא יוותרו לא נשאר אלא ללכת בין הטיפות: תשתמשו, אך תבדקו את הסימון על גבי האריזות ותתנהגו בהתאם לסכנות שבכל סוג של פלסטיק.

כמות המחקרים המוכיחים את הסכנות הבריאותיות שבשימוש באריזות וכלים מפלסטיק היא עצומה.

אין שום אפשרות במסגרת מאמר אחד לדבר על כולם. נזכיר רק כמה מהם, ע"מ להבין במה מדובר, נראה איך למזער את הסכנות שבשימוש בפלסטיק, נלמד איך נראה סימון של סוגים שונים של פלסטיק ומה משמעות של כל סימון, ע"מ שתוכלו לזהותם, ונראה איך לבחון את מידת הסכנה שבסוגים שונים של פלסטיק. ובכן, תכירו את הסימון:



PET,1 (או – PETE, №1)– ראו קובץ מצורף. הפלסטיק הכי נפוץ לבקבוקי מים, שמו - פוליאטילנטרפטלאט. קל למיחזור, קל משקל וזול. בטוח בקור, מפריש חומרים מסוכנים בחימום (כולל חימום בשמש) ובשימוש חוזר. הצילום שאתם רואים נעשה מקופסה של תוסף תזונה של חברת NOW. התוספים נשמרים במקום קריר וחשוך, כך שהאריזה בהחלט בטוחה.

פלסטיק מסוג HODE 2 - נחשב לעבה ובטוח לדברים קרים. תוכלו לראות אותו על אריזות של תרופות ותוספי תזונה - כולם נשמרים במקומות קרים ומוצלים. את התמונה שצירפתי, למשל, קיבלתי מבקבוק של תרחיף MAALOX. במקרה זה, הנזק האפשרי אינו מבקבוק הפלסטיק אלא מהתרופה, שמכילה אלומיניום... אותו סימון גיליתי על קופסה של תוסף תזונה של חברת NATURES SUNSHINE ששומרים במקום קריר וחשוך – גם שם מדובר באריזה בטוחה בהחלט.

סימן PVC №3, או V3,,№ מסמן שהכלי עשוי מפלסטיק מסוג פוליווינילכלוריד – פולימר על בסיס כלור. מדובר בסוג הכי זול ולכן הכי נפוץ של פלסטיק וגם אחד המסוכנים ביותר. נמצא בשימוש לכל מיני ריהוט פלסטי, צינורות מפלסטיק, מפות וכיו"ב. מכיל כמה סוגים מסוכנים של פלסטיק וקדמיום – מתכת כבדה ומסוכנת גם היא. ריהוט כזה אסור להניח בשמש או ליד מכשיר חימום וכיו"ב. ללא חימום, ריהוט וצעצועים מחומר זה אינם מסוכנים, אך מגע של אוכל ושתייה עם החומר אינו מומלץ, במיוחד כשהם חמים. הסימון שבצילום לקוח משפופרת טלפון. מאחר ואיני נוהגת לחמם את הטלפון שלי ולא משתמשת בו בתור צלחת, השימוש בשפופרת כזאת נחשב לבטוח, במיוחד אם אין ריבוי חפצים נוספים מסוג זה. אבל תיזהרו מלקנות נשכן לתינוק עם סימון כזה.



הבעיה היא שמחומר זה עושים גם כלים חד-פעמיים, אריזות קוסמטיקה, כלי איחסון לכימיה ביתית, בקבוקי שתיה, בקבוקי שמן וכו'. עם הזמן פלסטיק זה מתחיל להפריש חומר רעיל בשם ווינילכלוריד. החומר נכנס למים או לאוכל וממשיך את דרכו לגופינו.

בקבוק מים מתחיל להפריש למים ווינילכלוריד חודש לאחר שמוזגים לתוכו. אחרי חודש בבקבוק של ליטר מצטברים כמה מיליגרם וינילכלוריד. אונקולוגים (רופאים-מומחים למחלות הסרטן) אוחזים בדעה שזה המון.

אם משתמשים בבקבוקי פלסטיק שימוש חוזר (מוזגים לשם תה, ליפתן וכדו') המצב מחמיר. עדיף לא לעשות שום שימוש חוזר בבקבוקים הללו, גם לא כאגרטל וכיו"ב, כי ווינילכלוריד מופרש גם לאוויר ומרעיל דרך מערכת הנשימה. פשוט תזרקו אותם לאחד ממתקני המחזור.

PVC מסוכן במיוחד בחימום או במגע עם משהו שמכיל כוהל, אז הוא מפריש ביפנול, ווינילכלוריד, פטלאטים ודיאוקסידים מסרטנים.

PVC – פוליווינילכלוריד לא לחינם נקרא גם "הפלסטיק-הרעיל": הוא זול, אך ייצורו, שימושו ומחזורו כרוכים בהפרשה מרובה של רעלים מסוכנים.


הסימון הבא – PP,5. הסימון שאתם רואים בצילום המצורף צולם מתחתית קופסת גלידה. אותו סימון גיליתי בתחתית צלחת פלסטיק לתינוק. מסוג זה של פלסטיק (פוליפרופילן) עושים צעצועים, מזרקים חד-פעמיים וכלי אחסון לאוכל. בטוח ללא חימום. בחימום מפריש חומר מאד רעיל - פורמלדהיד. בתור כלי אוכל ניתן להשתמש למזון לא חם (לסלט – כן, למרק חם – לא...), כל עוד הוא לא שינה צבע. מצאתי את הסימון על קופסאות טעמן ומיה. כולם - נשמרים ללא חימום, כך שזה בטוח.



LDPE או PEBD או - № 4פוליאטילן בצפיפות נמוכה. בטח יש לכם בבית בצורת שקיות, שקיות לפח אשפה, דיסקים למחשב. בהתחשב בכך שאתם לא אוכלים עליהם או מהם, הם בטיחותיים (עבורכם, לסביבה – פחות...). מי שאוכל משקיות - עדיף שיעבור לנייר אפיה או שקיות נייר.



№ 5 או PP פוליפרופילן. פלסטיק עבה, חזק, עמיד לטמפרטורות גבוהות. עושים ממנו צעצועים, ציוד רפואי פלסטי וריהוט לגינה. נחשב לבטיחותי ביותר ביחס לאחרים. אצלי נמצא במכשיר למדידת לחץ דם.

PS או № 6 – פלסטיק עשוי חומר הנקרא פוליסטרול. פלסטיק זה לא מסוכן כל עוד הוא קר, אך בהשפעת חום הוא מתחיל להפריש רעל בשם סטירול שפוגע בכליות ובראייה. בהשפעת כוהל הוא מפריש גם פנול ופורמלדהיד – חומרים רעילים ומסרטנים. פלסטיק זה נמצא בשימוש בכלים פלסטיים למוצרי מזון מקורר: כוסות ליוגורט, מגשים לבשר או לירקות ופטריות וכיו"ב. מפריש חומרים מסרטנים בשימוש חוזר ו/או בחימום. כמו כן מסוכן בשימושים אחרים.

מומחים ממליצים לוותר על שימוש בסוג זה של פלסטיק או לפחות לצמצמו למינימום האפשרי. אגב, בארה"ב ובקנדה ממחזרים את כל סוגי הפלסטיק חוץ מזה. כך שבנוסף לנזר מיידי לבריאות יש גם נזק סביבתי.

OTHER או O או № 7 – זה סימון שניתן לכל סוגי הפלסטיק שלא קיבלו מספר מיוחד, דוגמת פוליאמיד, ביקרבונט ועוד. עושים מהם צעצועים, אריזות, בקבוקי תינוקות, בקבוקים למים. בחימום או שטיפות תכופות מפרישים ביפנול-A. את הצילום עשיתי מבקבוקון של טיפקס. טיפקס אינו ראוי למאכל, אני גם לא מחממת אותו והוא נגמר אצלי בצ'יק. מסקנה: אין בעיה עם הבקבוקון הזה. אבל מצאתי גם סימון "0" על נשכן של תינוק השכנה - והמלצתי לה לזרקו...

פלסטיק ללא סימון. פלסטיק ללא סימון הוא בד"כ הכי מסוכן. בד"כ הוא גם הכי זול ובד"כ הוא מסין. תיזהרו מלקנות פלסטיק מסוג זה. פלסטיק לא מסומן מצאתי אצלי בצורת ידיות של מספריים תוצרת סין.



מלמין (אל תתבלבלו, זה לא מלנין...) הוא חומר בעל שמות רבים: 2,4,6-Triamino-s-, Melamine, Cyanurotriamide, Cyanurotriamine, Cyanuramide. כלים ממלמין מסוכנים במיוחד, והסכנה היא פחות בחומר עצמו ויותר בתוספים שבו: לשם חיזוק הכלי מוסיפים לו אסבסט – חומר שאסור לשימוש בבנייה, שלא לדבר על כלי אוכל. כל ציור שיש על גבי כלי אוכל כזה מחמיר את המצב: רק צבעים רעילים במיוחד המכילים עופרת ומתכות כבדות אחרות מחזיקים מעמד על הכלים הללו. גם המלמין עצמו וגם הצבעים לצביעתו וקישוטו מסרטנים. כרגיל, המצב מחמיר בהרבה בחימום.

מלמין נמצא בשימוש בתעשיית לק, דבק, קלקר, חומרי מילוי, ספוגים לניקוי.

לפי נתוני UNEP (1998) במחקר על עכברים נמצא שאצל עכברים שאכלו מכלים מכילי מלמין תקופה ממושכת (36-105 שבועות) התפתח סרטן שלפוחית השתן.

במבחן כמות החלבון במזון נוכחות המלמין מעלה את התוצאות, לכן יצרני מזון מסוימים הוסיפו מלמין למזון שלהם ע"מ לקבל תוצאות יותר גבוהות של חלבון לרשימת המרכיבים שלהם.

כך ביוני 2008 חברה סינית בשם Sanlu Group נתבעה ע"י הורי תינוקות שניזונו מפורמולת החלב של החברה וכתוצאה מכך אצל התינוקות התגלו אבנים בכליות. הרכב הפורמולה נחקר והתגלה בה מלמין. כתוצאה משימוש בפורמולה זו בשנת 2008 התגלו מעל 300 אלף תינוקות שסבלו מאבנים בכליות, מתוכם מעל 53 אלף בסין, עוד שישה תינוקות מתו ועל כ-100 נוספים דווחו שהם נמצאים במצב אנוש (לא יודעת מה עלה בגורלם בסופו של דבר). אלה היו המקרים המדווחים בלבד.

כמובן, חברות דוגמת סימילאק לא יעשו דבר כזה לתינוקכם, אני מביאה את המקרה לשם הדוגמה של הרעילות האפשרית של מלמין בלבד.

עוד דוגמא לדבר: בתחילת 2007, 2200 כלבים ו1950 חתולים בארה"ב מתו מקריסת כליות. התברר שהגורם היה מזון לבעלי חיים שיצרה החברה הגדולה ביותר בצפון אמריקה לייצור מזון לבעלי חיים - Menu Foods Inc. (קנדה, אונטריו), שיצרה מזון למעל מ- 100 מותגים. מתוך כל המותגים הללו, רק חברת Procter & Gamble חקרה את המקרה, גילתה את הסיבה ופרסמה תוצאות של בדיקה טוקסיקולוגית (בדיקה לרעלים): בבדיקה התגלתה נוכחת מלמין בדגנים ממקור סיני.

החברה פרסמה ב-«USA Today» הצהרה שתקפיד על איכות חומרי הגלם שלה ותחמיר את הפיקוח על היצרנים שלה.

לסיכום.

הפולימרים עצמם אינם רעילים, אך הופכים לכאלה בהשפעת חימום, בהשפעת חומרים שנמצאים במזון (באחסון) וכן עם הזמן כאשר הפלסטיק "מזדקן" ומתחיל להתפרק.

חומרים רעילים שנוצרים בפלסטיק עוברים אל תוך המזון או המים הנמצאים בו ו/או אל תוך האוויר שאנו נושמים.



אז במה לשמור מים?

זכוכית. זהו כלי אחסון אולטימטיבי לכל שתייה. אם כי יותר יקר וכבד מפלסטיק ושביר. ובכל זאת, תשקלו לחזור לכלי אחסון זה: זכוכית לא מפרישה שום דבר למזון או לשתייה שלכם, שומרת על הערכים התזונתיים והאנרגטיים ולא נכנסת לשום תגובה כימית עם שום מזון או שתייה.

במקום השני - חרסינה, ו מתכות: פלדת אל-חלד, טיטניום,

במקום השלישי מבחינת הבטיחות נמצא פוליקרבונט. מסוג זה של פלסטיק עושים כלי אחסון גדולים (15-20 ל'). כלים אלה הם חזקים, בלתי שבירים וניתנים לשימוש חוזר. פוליקרבטנט מיוצר על בסיס ביספנול-A שבשנת 2010 הוכרז רשמית כרעיל לבני אדם ע"י משרד לביקורת על איכות מזון ותרופות בארה"ב ( Food and Drug Administration). בשימוש ממושך או בחימום (למשל, כאשר מעבירים את הכלים הללו מלאי מים ממקום למקום תחת השמש של ארצינו הקדושה...) הביפנול עובר מהכלי לתוך המזון/שתייה.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בדקו את הנושא על מתנדבים. הם גילו ששתיית מים מבקבוקים פלסטיים גורמת לעלייה ברמות החומר הכימי ביפנול-A בגוף: שתיית מים מבקבוקים פלסטיים על בסיס יומי במשך שבוע אחד מעלה את רמת החומר ב-69%. זה הרבה מאד. מדובר בחומר דומה להורמון הנשי אסטרוגן. הוא גורם לבעיות התפתחות אצל ילדים ולסרטן אצל נשים וגברים. בנוסף, חומר זה נספג בדם במהירות וגורם לאינטוקסיקציה (הרעלה) כללית של הגוף. שימוש חוזר בבקבוקים פלסטיים מחמיר את הבעיה. שטיפת בקבוקים גורמת להפעלה של החומר. החומר מסוכן במיוחד לילדים-בנים. הוא מעכב את גדילתם, ובעתיד גורם לקושי להביא ילדים.

בקבוקים פלסטיים לתינוקות גם הם עלולים להכיל את החומר, אם כי מחקרים על BPA עשו הרבה רעש וחברות רציניות הוציאו אותו מכלל שימוש.

שתיית מים מבקבוקים פלסטיים ע"י אישה בהריון גורמת למומים מולדים. במחקרים על בעלי חיים הוכח שביפנול-A אף גורם לשינויים ב-DNA (החומר התורשתי). זאת אומרת, שפגם שנוצר בהשפעת שתייה מבקבוקים פלסטיים יעבור גם לדורות הבאים.

פרופ' ק.מיצ'ל (Karin Michels ,Professor of the Department of Epidemiology, HSPH) ) מבית ספר לרפואה בהרווארד אומרת, שביפנול-A משבש את הפעילות של כל המערכת ההורמונלית ומסוכן במיוחד לילדים. זו גם דעתם של החוקרים הגרמנים מרטין ווגנר ויורג אולמן (Martin Wagner und Yorg Ulman ) מאוניברסיטת הטה ( Johann Wolfgang Goethe-Universität Frankfurt am Main).

באירופה ובאמריקה עקב המחקרים הרבים שמוכיחים שוב ושוב את רעילות המים בבקבוקים יש ירידה משמעותית במכירות מים בבקבוקים. רשויות קנדה כבר הודיעו שבכוונתם לאסור על שימוש בכלי אחסון מפלסטיק. כנראה זה מה שאמור לקרות גם במדינת קליפורניה בארה"ב. אך באופן כללי השוק העולמי דורש יותר ויותר מים מינרליים בזכות עליית הדרישה בארצות אסיה, אפריקה ואירופה המזרחית.

רעילותו הוכחה במחקרים על בעלי חיים.

מחקר אמריקאי על אלף וחצי איש גילה שביפנול-A עלול לגרום להתפתחות סוכרת מסוג 2. בנוסף, אצל אנשים ששתו מים מבקבוקים התגלתה עלייה באנזימי כבד – נתון זה עלול להצביע גם על פגיעה בכבד, אם כי זה טרם הוכח.

ככל שמים נמצאים בבקבוקים זמן רב יותר, כך השפעת החומרים הללו רצינית יותר.

חימום מחמיר משמעותית את הבעיה.

מאז נעשו מאות מחקרים לגבי ביפנול-A, בין היתר התברר שהוא עמיד לטמפרטורה עד 60 מעלות – ומאז כלים מפוליקרבונט נשטפים בטמפרטורות אלו.

כלים מפוליקרבונט נחשבים היום הכי בטוחים מבין כלי הפלסטיק - כל עוד אינם מחוממים.

במקום השלישי נמצאים פלבטיקים אחרים, כאשר בסוף הרשימה נמצאים PVC, מלמין ו-PS.

מה אפשר לעשות להקטנת הסיכונים:

  • תזרקו את כל הפלסטיק שרק ניתן.
  • אל תיקנו חפצים מפלסטיק אם יש ברירה ואפשר לקנות אותו חפץ מחומר בריא יותר או להסתדר בלעדיו
  • אל תעשו שימוש חוזר בכלים חד-פעמיים
  • תחליפו בתדירות של לפחות פעם בחודש קופסאות פלסטיק שמשמשות אתכם על בסיס יום-יומי למזון (למשל קופסאות בהן אתם לוקחים אוכל לעבודה או נותנים אוכל לילדים לארוחת עשר)
  • כשאתם קונים משהו עשוי פלסטיק, תבדקו את הסימון על תחתית המוצר ועשו חושבים.
  • מומלץ לאחסן מים בכלי אחסון מזכוכית, חרסינה או נירוסטה, כאשר הפתרון הטוב ביותר זה זכוכית, ששומרת בצורה אופטימאלית על כל סגולות המים.
  • מים בבקבוקים מכילים חיידקים, וחיידקים אלה מתרבים. לכן אין לשמור בקבוקי מים. אם כבר קניתם – זה חייב להיות לשימוש מיידי.
  • צאו מנקודת הנחה שאריזת פלסטיק או כלי פלסטיק שאין בהם סימון על תחתית האריזה עשויים מחומרים רעילים במיוחד.
  • פלסטיק מסין מסוכן הרבה יותר מפלסטיק מאירופה.
  • אם כאשר "שורטים" בעזרת ציפורן כלי פלסטיק נשארת "צלקת" לבנה, זה סימן שמדובר בפלסטיק מסוכן. על פלסטיק "נכון" לא יישאר זכר ל"שריטה".
  • עוד סימן לפלסטיק מסוכן – ריח. כל ריח, ולו הקל ביותר, הוא סימן לרעילות גבוהה של הפלסטיק.
  • בכוסות חד-פעמיות ניתן להשתמש רק לעיתים רחוקות ורק למים קרים. לא למיצים (יש בהם חומציות מסוג אחר!) ולא לתה (הוא חם!)
  • כלי פלסטיק שלא מיועד למיקרוגל – מסוכן במיוחד בשימוש במיקרוגל או כשמגישים בו מזון/שתייה מחומם או מבושל במיקרוגל.
  • אם אחסנתם מזון כלשהו בכלי פלסטיק במקפיא, אל תפשירו אותו באותו כלי פלסטיק! לשם כך העבירו את המזון המוקפא לסיר נירוסטה, לצלחת מחרסינה או לכלי זכוכית.
  • המצב הופך להרבה יותר מסוכן כאשר מתחילים להשתמש בכלים פלסטיים שלא בהתאם למטרתם: כלים חד-פעמיים מיועדים לשימוש חד-פעמי. בשימוש חוזר, בשטיפה ובמילוי בחומרים שהם לא מיועדים להם הם מסוכנים במיוחד. לדוגמא, כוסית פלסטיק ליוגורט עשויה מפלסטיק שעמיד לחומצות הנמצאות ביוגורט, אך לא עמיד לחומרים הנמצאים בתה או במיץ פירות/ירקות.
  • שימו לב: לפעמים אדם מרגיש לא טוב, עייף, יש לו תסמינים שלא מתאימים לשום מחלה, הרופאים מתקשים לאבחן אותו ועוד פחות – לעזור לו.
לפעמים הסיבה נעוצה בהרעלת פלסטיק.

אז אל תזלזלו.

--

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD), ©