אבעבועות רוח זוהי מחלת ילדים הכי נפוצה, כמעט ואין ילד שלא חלה בה. באירופה יש יותר מ-4,000,000 מקרי אבעבועות רוח בשנה. התפרצויות המחלה קורות בכל עונות השנה, אבל במיוחד בחורף ובאביב. תושבי הערים חולים פי 2 יותר מאבעבועות רוח מאשר תושבים באזורים חקלאיים. אבעבועות רוח מתאפיינים בחוסר עליות וירידות תקופתיות שמאפיינים מחלות זיהומיות אחרות. 
     זוהי מחלה שנותנת חיסון מאד יציב, לכן חולים במחלה פעם אחד בלבד. ילדים חולים הרבה יותר קל מהמבוגרים. המחלה מועברת דרך ריריות העיניים ודרכי הנשימה העליונים. ההידבקות בה מאד קלה, ולכן רוב הילדים חולים במחלה כבר עד גיל 10-12. תינוקות יונקים בד"כ מקבלים את הנוגדנים עם חלב אם ולא נדבקים . אבחון וטיפול בדרך כלל לא מהווים בעיה. 
     מדובר במחלה זיהומית, המעוברת דרך האוויר המזוהם ע"י דיבור, שיעול, התעטשות של אדם חולה ונגרמת ע"י וירוס DNA--גנומי Varicella-Zoster (V-Z) ממשפחת הרפס (( Herpesviridae 3 (B3B). וירוס זה פוגע רק בעור ובריריות, בקלות מעובר ע"י הרוח (קומות שונות של בניין, חדרים שונים של הדירה וכד'), אך לא עמיד מחוץ לגוף ומת תוך מספר דקות, כי בקלות נהרס ע"י אור השמש, חימום ובהשפעת קרינת UV. ולכן אינו מעובר ע"י חפצים ו/או דרך אנשים לא חולים. מחקרים הראו, שאנשים שחלו באבעבועות רוח, פחות נוטים לחלות בסוג הכי נפוץ של גידולי מוח – גליומות. 
     המחלה תוארה עוד בימים הקדומים, תיאור המחלה אנחנו מוציאים כבר אצל אביצנה. רופא ואנטום איטלקי ווידיאוס תיאר את המחלה באמצע מאה XVI. רופא גרמני פוגל בשנת 1772 הכניס לשימוש את המילה varicella שעדיין משמשת שם למחלה. השם הוא נגזרת ממילה variola שאומר "אבעבועות שחורות". בשנת 1875 הוכח טבע זיהומי של המחלה. ב-1911 רופא ברזילאי אראגאו מצא גופים וויראליים בתוך נוזל הבועות (גופיפי אראגאו) וב-1958 וירוס היה מבודד. מדובר בווירוס שפוגע בבני אדם בלבד. 
     במדינות שונות ישנם גישות שונות לגבי המחלה. יש מדינות, בהם מכניסים ילד חולה לבידוד, על מנת שלא ידביק אנשים בסביבתו. לעומתם, יש מדינות, בהם לא מגבילים ילד ואף דואגים, שידביק כמה שיותר ילדים, כדי למנוע סיכוי שיחלו בגיל המאוחר. בעצם, בידוד במחלה זאת לא אפקטיבי, כי ילד חולה נהיה מדבר 5 ימים לפני הופעת הסימנים.תקופת הדגירה של המחלה 1-3 שבועות. לאחר מכן נצפית עלית חום עדC39-39.50 ובאותו הזמו מופיעות גם בועות מיוחדות, שלא ניתן להתבלבל: זה אבעבועות רוח! הופעת הבועות מתחילה בחלק השעיר של הראש ובפנים (לכן, אם אין בועות על הראש, אפשר לדחות אבחון אבעבועות רוח כלא נכון). הם נראים ככתמים אדומים בגודל 1-5 מ"מ על העור על ריריות הגוף: עיניים, פה, איברי מין... הופעת הבועות מלווה בגירוד אחר-כך מקבלים נפח ואחר-כך הופכים לבועות עם נוזל בפנים. תוך יומיים הנוזל נהיה עכור, אחר-כך בועה מתעבה וכעבור 7-8 ימים נופלת בלי להשאיר סימן. כעבור יום-יומיים יש גל חדש עם עליה חדשה של החום. בדרך כלל יש 2-3 גלים כאלה במחלה. לאבעבועות רוח אופייני פולימורפיזם, כלומר, בו זמנית ניתן למצוא את הבועות בשלבים שונים של התבשלותם: גם כתמים, גם בועות עם נוזל, גם בועות מתייבשות. סך המשך המחלה בדרך כלל – כ-10 ימים. כמות כוללת של הבועות נע בין 10 ל-300. עם היעלמות הבועות החולה מפסיק להיות מדבק. בדרך כלל, התלונה היחידה של הילד זה גירוד. חוץ מזה אתם יכולים לראות חולשה כללית במשך כמה ימים. ילדים גדולים יכולים להתלונן גם על כאב ראש. 
     אבעבועות רוח זוהי מחלה קלה ולא דורשת אשפוז. אינטוקסיקציה קלה בלבד, ורק חולים מעטים מתלוננים על ירידה בתאבון, בכיינות ועצבנות. מחלה יכולה לעבור גם בצורה האסימפטומטית. מחקר שנערך באוניברסיטת לבל בקוויבק עם 2000 תלמידי כיתה ד' התברר, שבגיל 10 92% מהילדים הינם בעלי נוגדנים נגד אבעבועות רוח, כאשר 63% מהם לא חלו במחלה, כלומר, עברו את המחלה בצורה אסימפטומטית. 
     דרגות קושי במחלה: 
1. קלה – בועות בודדות, לא מפותחות, חום נורמאלי או סובנורמאלי, אין שינויים במצב הכללי של החולה. 
2. בינונית – התפרצות גדולה של בועות, גירוד קל, עליה קלה של חום בגוף, סימני אינטוקסיקציה קלה. תוך כדי התייבשות והתעבות הבועות מצבו של הילד משתפר במהרה. 
3. קשה – מחלה מלווה בחום גבוה, הרגשה כללית לא טובה ופגיעה באיברים פנימיים. 
     טיפול 
     מאחר ומדובר במחלה וויראלית, אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור, וכל הטיפול סימפטומטי בלבד. בדרך כלל, רופאי ילדים נותנים אנטיביוטיקה, כאשר רואים זיהום משני (דרמטיטיס מוגלטית). ניתן לטפל בו גם בדרכים טבעיות. 
אין לגרד את העור, כי זה יכול לגרום לזיהום משני. חוץ מזה, פיצוץ הבועות משאיר סימנים על העור. 
מומלץ להרבות במקלחות קצרות להקלת הסימפטומים. לא כדאי לעשות אמבטיות או מקלחות ארוכות, כי הרטבת הבועות מאריכה את תקופת ההבראה שלהם. 
     יש לשתות הרבה, במיוחד בימים של חום גבוה, כי וויסות החום דורש הרבה נוזלים מהגוף. המשקעות המומלצות הם מים, מיצים טבעיים ותה ירוק. 
     בדרך כלל ילדים נחלשים בזמן המחלה ומאבדים את התאבון. לא צריך להכריח ילדים חולים לאכול, חשוב שישתו הרבה. את השאר הם ישלימו אחרי המחלה.

     חום גבוה מצביע על יכולת הגוף להתמודד עם המחלה. אין להוריד את החום בצורה גורפת. יש חשיבות גדולה למחלות חום בהתפתחות הילדים ובהבשלת המערכת החיסונית שלהם. אחת הסיבות לכך, שאנשים בדורות הקודמים היו בריאים יותר, תמונה בכך, שאז לא מנעו מהילדים לחלות במחלות הילדים וגם לא מיהרו להוריד את החום! אבל כל מקרה לגופו:  אם ילד ידוע כמפרכס, או שיש פרכוסים במשפחה, אם ילד נראה ממש לא טוב, או אם חום יגיע ל-40, הייתי ממליצה על הורדת חום. לעומת זאת, בשאר מקרים יש לשקול אם כדאי להוריד את החום. ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם בעל מקצוע. 
     אם הוחלט על הורדת החום, אין להשתמש באספירין למטרה זו, במיוחד אם מדובר בילדים מתחת לגיל 12. השילוב בין אבעבועות רוח לבין אספירין יכול לגרום ל- Reye's syndrom. אם הוחלט לתת תרופות להורדת חום, עדיף להשתמש בתרופות על בסיס פרצטמול. תתייעצו עם רופא ילדים שלכם בהקשר זה. דעו גם, שיש הרבה דרכים טבעיות להוריד חום: מים פושרים, צבע, הומיאופתיה וכו'. לשיטות אלה אין תופעות לוואי ומאחר והם פועלים מהר, תמיד תספיקו לתת תרופה כימית במקרה ושיטה זו או אחרת לא תשביע את רצונכם. 
     להפחתת הגירוד אפשר להשתמש בחומרים מרגיעים שונים, אפילו קרם תינוקות רגיל יכול לעזור. 
     לטיפול בבועות בפה ובעיניים אפשר להשתמש בתמיסת בבונג. 
אפשר לשתוף את הפה בתמיסת חומצה בורית 3%. 
     מומלץ להוסיף לילדים ויטמיני A ו-C. 
     לילד חולה אבעבועות רוח לא כדאי להיות בשמש, כי זה יכול לגרום להתפשטות המחלה. 
     יש לגזור ציפורניים לילדים ואם מדובר בתינוק – לכסות לו את כפות ה4ידיים ב"כפפות"; להחליף כלי מיטה כל יום; לשמור על חום בריא בחדר ילדים, כלומר, 23-25 מעלות: הזעה מחמירה את הגירוד, קור מחליש ומפריע לגוף להחלים. 
מומלץ לתת לילדים חולים שיקוי משורש פטרוזיליה. אופן ההכנה: לשים לטרמוס כף שורש פטרוזיליה, לשפוך עליו כוס מים רותחים, לסגור טרמוס ל-8 שעות. אופן השימוש: לשתות כף 1, 4 פעמים ביום, לפני האוכל. 
     אל תתנו לילד חולה אוכל קשה לעיכול, אלא מזון קל: דייסות, מרקים, ירקות מבושלים וכד'. אין לתת לילד אוכל מלוח, חריף או חמוץ. 
לאחר המחלה אני ממליצה על חיזוק הגוף ובמקרה הצורך גם על הניקוי שלו. אפשר לעשות את זה בדרכים שונות. 
ברוב המקרים אין מחלה עוברת ללא סימנים וללא סיבוכים. בדרך כלל, ילדים תחת גיל 12 חולים בצורה קלה, אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים המחלה קשה יותר. זוהי סיבה לכך, שבכמה מדינות מעודדים ילדים חולי אבעבועות רוח לבקר בגן ילדים/בבית ספר. זאת גם סיבה לכך, שבזמנו סבתות שלנו הכניסו ילדים שטרם חלו באבעבועות רוח למיטה לילדים חולים. בכל המקרים האלה המטרה היא אחת: לתת לילד אפשרות לעבור את המחלה כמה שיותר מוקדם, כאשר הסיכוי לסיבוכים מינימאלי, הסבל שנגרם בגין המחלה מינימאלי והגוף מתחסן אחת ולתמיד בצורה מושלמת. 
     מחלה קשה וסיבוכי המחלה
     אצל ילדים בגילאים 1-15 שנה הסיבוכים נדירים מאד. גם בשאר הגילאים הסיבוכים נדירים ושליש האחרון של המאה ה-XX נצפתה נטייה ברורה לירידה בסבירות להופעת הסיבוכים. 
     בין הסיבוכים הקיימים, הסיבוך הנפוץ ביותר זה זיהום משני במקומות הבועות כתוצאה מגירוד המקום וזיהומו בחיידקים. 
אצל ילדים עם תת-פעילות מערכת חיסונית (מחלות סרטן של הדם, מחלות כרוניות) וכן אצל ילדים שמקבלים טיפול הורמונאלי, כימותרפי או רדיותרפי מחלה עוברת קשה. לכן, מומלץ לתת לילדים אלה טיפול אנטי ויראלי. ברפואה קונבנציונלית זה אציקלוויר ותרופות דומות. יש טיפול מאד יעיל גם במחלה וגם בסיבוכיה ברפואה המשלימה . 
     לעומת ילדים רגילים, אצל ילדים שסובלים מאקזמה יש בועות מרובות ומגרדות במיוחד. 
     מבוגרים שחולים באבעבועות רוח לפעמים עוברים את המחלה קשה, תוך כדי התפתחות דימומים באיברים פנימיים ובאזורי הבועות. בין הסיבוכים האפשריים אוטיטיס, פנאומוניה, אוסטאומיאליטיס, נפריטיס, אורכיטיס, טרומבוציט ופניה, הפטיטיס, תיסמונת הלם טוקסי, תסמונת ריי ועוד. לכן, אם אדם מבוגר נדבק באבעבועות רוח, מומלץ לו להיות במעקב רפואי מרגע הופעת התסמינים הראשונים. 
     אצל 25% מהאמהות שחולות באבעבועות רוח בשליש הראשון של ההריון נפגעות תינוקיהן. פגיעות העיקריות הם: מומי עיניים, צלקות בעור, דלקת ריאות ואפילו לידה מוקדמת. 
     אם אישה חלתה בשליש אחרון של ההריון, בדרך כלל התינוק נדבק ונולד עם אבעבועות רוח מולדים. מחלה בדרגת קושי בינונית עד קשה, יכולה להיות גם קלה או אסימפטומטי. קושי המחלה תלוי בגיל הריון בו נדבקה האישה. אם אישה נדבקה לפני הלידה, מחלה מופיע אחרי 5-10 ימים, וצורתה בד"כ קשה. אצל וולדים יש סימנים של אינטוקסיקציה קשה, קדחת קשה ומתמשך, התפרצות הבועות קשה, עם אבולוציה איטית עם נטייה להתפתחות סיבוכים. אם אישה חלתה 5-10 ימים לפני הלידה, היא מספיקה לפתח נוגדנים, שמעבירה לעוברה דרך השלייה, לכן מחלה קלה ואין סכנה לסיבוכים. כטיפול מונע ניתן לתת לאישה הרה שלא חלתה באבעבועות רוח קודם והייתה במגע עם חולה אבעבועות רוח 20 מ"ג אימונוגלובולין. אצל פגים המחלה עוברת בצורה קלה: חום הגוף נורמאלי או סובנורמאלי; רוב הפריחה לא מתפתחת מעבר לכתמים; אין סיבוכים. 
     בגיל זקנה עקב החלשת הגוף ופעילות מערכת החיסונית אצל כ-20% מאנשים מתפתחת מחלת ZOSTER: הוירוס "מתעורר" וגורם להופעת שורת הבועות מאונך לעמוד השדרה. 
     אצל מבוגרים כתוצאה מזיהום משני יכולה להתפתח דלקת הסמפונות או דלת הריאות. 
5 מ-1000 חולים, בדרך כלל מדובר בילדים גדולים או במבוגרים, מפתחים Encephalomyelitis. הסיבוך מופיע 3-8 ימים לאחר הופעת הפריחה. 
    סימנים לפגיעה במערכת העצבים

- קדחת עם חום כ-C400 
- כאב ראש עקשני וחזק 
- הקאות חוזרות שלא נראות קשורות לחום 
- בלבול דעת 
- עוויתיות 
     יש לפנות לרופא אם
- מופיעה מוגלה סביב הבועות 
- הילד סובל משיעול חזק, כאב ראש, כאב בחזה או בצוואר 
- הילד מתלונן על כאבים בבלוטות הלימפה בבית השחי, במפשעת , בצוואר או מאחורי האוזניים 
- הילד לא יכול לאכול/לשתות בגלל כאבים בפה או בגרון 
- הילד לא יכול להזיז את הצוואר 
- הילד מנומנם 
- הילד לא יכול לעמוד וכל הזמן משתעל 
- לילד יש הקאות קשות 
- הילד לא משתין 6-8 שעות 
- הבועות מדממות 
- ההליכה של החולה נהייתה לא יציבה 
- התפרצות של אבעבועות רוח קרתה על רקע מחלה אחרת, במיוחד כרונית 
- הילד מקבל תרופות הורמונאליות/טיפול כימותרפי או רדיותראפי 
- האמא של הילד בהריון 
     במחלת אבעבועות הרוח מומלץ מאד טיפול הומאופתי – גם למניעה וגם לטיפול בחולה. 
     החל משנת 2000 בישראל נמצא חיסון נגד אבעבועות רוח – Varilix. מחקר, שנעשה לפני 10 מנה בין 350000 ילדים הראו, שילדים, שקיבלו חיסון נגד אבעבועות רוח, 5 שנים לאחר קבלת החיסון חלו באבעבועות רוח פי 2.6 מילדים שלא קיבלו את החיסון. לכן הוחלט לעשות חיסון חוזר בגיל 6. 
     בראיון לערוץ 7, פרופ' אמיתי מונה תופעות לוואי מהחיסון, שהוא נתקל בהם וזה: בעיות בדרכי נשימה, בעיות עור, כמו פסוריאזיס, דלקות אוזניים, התכווצויות אפילפטיות, פרכוסים, שיתוק חלקי, 
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2505) 
     קיים גם חיסון פסיבי. הוא מומלץ לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת או נשים הרות שלא חלו במחלה תוך 96 שעות מרגע מגע עם אדם חולה. 
     כל הנאמר הינו מידע בלבד ואין בו משום המלצה טיפולית. לקבלת הטיפול יש לפנות לבעל מקצוע. 


כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי