לפי נתונים סטטיסטיים, בין 10 ל-20 אחוזים מכלל האוכלוסיה הבוגרת סובלים מטחורים. אצל נשים הרות אחוז זה גבוה יותר.

הסיבות העיקריות להתפתחות טחורים אצל נשים הרות הן:

- עצירות כרונית. אצל נשים הרות יש סבירות יותר גבוהה לעצירות בשל ירידת טונוס המעיים בזמן ההריון.

- היפודינמייה. נשים הרות מעצם היותן הרות פעילות פחות, וזה מגדיל את סיכוייהן לסבול מעצירות.

- בזמן ההריון נפוצות הפרעות של הסירקולציה של הדם בחלק התחתון של הגוף. בזמן ההריון הרחם, שגדל כל הזמן, לוחץ על הווריד הגדול, וזה גורם לקיפאון הדם בורידי הגפיים והמעי הגס. הלחץ בתוך חלל הבטן עולה בהרבה בזמן ההריון, וזה יכול לגרום להתפתחות טחורים לאחר הלידה.

- טחורים יכולים להתפתח בכל שלב של ההריון, אבל הם סבירים במיוחד בשליש האחרון של ההריון או לאחר הלידה.

שלבי הטחורים.

שלב I. הטחורים נמצאים בתוך המעי ואינם יוצאים חוצה.

בשלב זה יש תסמינים מעטים בלבד. בזמן עשיית צרכים אישה יכולה לחוש כאב ו/או לראות דם, להרגיש גירוד או אי-נוחות באזור פי הטבעת. יכול להיות שאין תסמינים כלל.

שלב II. הטחורים יוצאים מחוץ למעי, אבל נכנסים חזרה בשינוי תנוחת הגוף.

התסמין העיקרי בשלב זה הוא גושים אדומים היוצאים מפי הטבעת. יכול להיות גוש אחד כזה או מספר גושים. הם גורמים להרגשת כאב בזמן עשיית צרכים, הליכה וישיבה. יכול להיות סיבוך, וכתוצאה ממנו - כאבים חדים ועליית חום. במקרה כזה יש לפנות לכירורג ללא דיחוי.

שלב III. הטחורים יוצאים מחוץ למעי ואינם נכנסים חזרה בשינוי תנוחת הגוף.

הטחורים יכולים להילחץ (strangulation ) בפי הטבעת, וזה יכול לגרום לכאבים קשים, נמק של הרירית, כאבי ראש, צמרמורת, חוסר תאבון וסימנים נוספים.

האבחון נעשה בצורה ידנית ע"י הרופא.

הטיפול תלוי במידת החומרה של המחלה. בכל מקרה, בזמן ההיריון לא משתמשים במשלשלים מכל סוג, כי כפי שאמרנו, זה יכול לגרום להפלה או לידה מוקדמת, ח"ו.

בכל מקרה, חשובים התאמה של דיאטה מתאימה ופעילות גופנית סדירה. הדיאטה כוללת הימנעות מוחלטת ממזונות מזוקקים (סוכר לבן, מוצרים מקמח לבן, אורז לבן) והמרתם במזונות מקבילים ממזון מלא (קמח מלא, אורז מלא, סוכר חום), הימנעות מוחלטת מקפה, הגבלת צריכת בשר ומאכלים חריפים, העשרת התזונה במזונות עשירים בסיבים תזונתיים (פירות, ירקות, דגנים מלאים). בתחילת המחלה הטיפול הזה מספיק. בנוסף לזה מומלץ גם לעשות שטיפות עם בבונג (ראה בהמשך) - כל יום פעם ביום. יש להקפיד על הליכה על בסיס יומי, התעמלות (מותאמת לנשים הרות, כמובן). מומלץ גם פעמיים ביום לשכב על הגב עם אגן מורם במקצת (למשל, ע"י כרית) במשך רבע שעה. חשוב לשמור על החלק התחתון של הגוף מהתקררויות, לא ללכת מעבר לשעה ולהימנע מלשבת או לעמוד זמן ממושך ברצף.

כל הנ"ל מומלץ לכל אישה הרה גם אם היא אינה סובלת מטחורים, כטיפול מונע מהם.

עם עלייה בחומרת המחלה הטיפול נהיה מסובך יותר.

בשלב שני של המחלה מוסיפים תרופות ובמקרה של רפואה משלימה - צמחים, הומיאופתיה, שמנים אתריים. בכל מקרה, טיפול מקומי עדיף על פני טיפול מערכתי, כי זה מקטין את הסיכון של תופעות לוואי, מקטין את סיכון ההשפעה על העובר ומגביר את יעילות הטיפול. גם הרפואה הקונבנציונאלית וגם הרפואה המשלימה משתמשות בקרמים ובמשחות במקרה זה. בנוסף לכך, אפשר להיעזר בהומיאופתיה, שמאד עוזרת מצד אחד, ואין לה תופעות לוואי מצד שני. מניסיוני, טיפול יעיל נוסף עם תוצאות מאד מהירות הוא טיפול בדיקור קוראני (סו ג'וק). טיפול זה משכך כאבים, מקטין ובהמשך מעלים את הדלקת והגירוד.

במקרים קשים הפתרון היחידי הוא פתרון כירורגי. אצל כירורגים יש מספר טכניקות שונות לטיפול בבעיה. בדרך כלל, אצל נשים הרות דוחים את הניתוח לאחר הלידה ובתקופת ההריון מטפלים בשיטות חיצוניות בלבד.

אצל נשים הרות בדרך כלל טחורים מתפתחים בשליש האחרון של ההריון, אבל אצל נשים עם נטייה תורשתית לטחורים ניתן לצפות את הטחורים כבר בשליש שני ואף ראשון של ההיריון. יתכן, שהיריון רב-עוברי מגביר את הסיכוי לטחורים. מעניין, שטחורים מתפתחים יותר בהריון ראשון ושני מאשר בהריונות הבאים. מחקר סטטיסטי על נשים הרות הראה גירוד אצל 27% מהמשתתפות בסקר, טחורים חיצוניים - אצל 61% , טחורים פנימיים - אצל 39%

אם אישה סובלת מכאבים, גירודים, חוסר נוחות ודימום מהמעיים בזמן ההריון, עליה לפנות לאבחון ואולי גם טיפול בטחורים. אם בנוסף יש את הסימנים החיצוניים של טחורים, כמעט בטוח שיש לה טחורים, אבל עדיין מומלץ לפנות לאבחון מדויק, כדי לעשות אבחון מבדיל בין טחורים לבין מחלות עם תסמינים דומים, שרק מומחה מסוגל לעשות.

תסמינים עיקריים:

- גירוד באזור פי הטבעת נמצא אצל כ- 9% מהחולים, הפונים לעזרה

- הרגשת אי-נוחות באזור פי הטבעת - 5%

- הפרשה רירית מפי הטבעת - 2%

- כאבים בפי הטבעת - 46%

- דימום רקטלי - 37%

- עצירות הנמשכת כמה ימים

- אי התרוקנות מלאה של המעיים: המעיים מתרוקנים חלקית בלבד, במנות קטנות. לפעמים עצירות באה עם שילשול לסירוגין והמצב מלווה בכאבי בטן, בדרך כלל בצד שמאל של הבטן. כאבים אלה יכולים להופיע ללא שום סיבה, אבל בדרך כלל מופיעים אחרי מאמץ פיזי או רגשות שליליים. הכאבים יכולים להיות חזקים מאד ואף יכולים להקרין לרגל, גב תחתון, פי הטבעת או איברי המין ולהיות מלווים בטעם מר בפה, בחילה, נפיחות וקרקורים בבטן, הרגשה כללית לא טובה וקשיים בהוצאת גזים. כל התסמינים האלה חמורים במיוחד במחצית הראשונה של היום.

- בכ-11-12% מהמקרים הטחורים מלווים בסדק באזור פי הטבעת.

- כ-20% מהנשים ההרות שסובלות מטחורים סובלות גם מדליות ברגליים, למרות שבדרך כלל מחלות אלה לא מתפתחות יחד. בדרך כלל, אלה הן נשים עם נטייה תורשתית לפתולוגיה וורדית.

 

סיבות למחלה:

- תזונה לא נכונה

- היפודינמייה

- ישיבה/עמידה ממושכת

- עצירות

סיבות לעצירות:

- תזונה לא נכונה

- התמכרות לחומרים משלשלים

- שימוש במשקאות חריפים

- תרופות מסוימות

- סוגי ספורט מסוימים (רכיבה על סוסים, רכיבה על אופניים, מירוץ מכוניות, מירוץ אופנועים, הרמת משקולות (וכן הרמת תיקים כבדים וכיו"ב), חתירה)

- גורם הגיל. נשים בגיל 20 סובלות מטחורים פי-3 מנשים בגיל 30.

 

הרבה פעמים הריון מחמיר את בעיית הטחורים. הטחורים מקשים על תהליך הלידה ועל תהליך ההחלמה לאחר הלידה. בזמן הלידה כאשר ראש התינוק עובר במקום הצר של האגן, כלי הדם של האזור, כולל גם כלי הדם של המעי הגס, נלחצים. בנוסף לכך, כשהיולדת לוחצת, טחורים פנימיים נלחצים חוצה ולפעמים גם נקרעים. לאחר הלידה, פי הטבעת מתכווץ ובדרך כלל גם הטחורים מתכווצים ונכנסים חזרה בצורה עצמאית. אבל לפעמים פי הטבעת מתכווץ מהר, ואז לעיתים הטחורים נלחצים (strangulation of hemorrhoids) וזה גורם להתקף חריף של טחורים.

לפי ספרות רפואית, 54% מהנשים ההרות (86% מהנשים ההרות שסובלות מעצירות כרונית) ו-37% נשים לאחר לידה סובלות מעצירות. רק 8% נשים לא הרות סובלות מטחורים. אבל נתונים אלה לא בהכרח מדויקים, כי ידוע, שמסיבה כלשהי, נשים הרבה פחות מגברים נוטות לפנות לאבחון וטיפול טחורים.

הסיבות לכך:

- בזמן ההיריון המעיים נלחצים ע"י הרחם ההולכת וגדלה. זה גורם לשיבושים בזרימת הדם באזור והצטברות דם באזור האגן.

- יש עצבוב משותף למעיים ולרחם. לכן בזמן ההיריון פריסטלטיקה פעילה יכולה לגרום להתכווצויות הרחם. כדי לשמור על ההיריון, הפריסטלטיקה נהיית איטית יותר בזמן ההריון ובהרבה מקרים זה מביא לעצירות.

- שינויים הורמונאליים אצל נשים הרות, דאגה למצבן ולשלום העובר, הרבה פעמים גורמת לחוסר איזון רגשי אצל נשים הרות. יש גם נשים שסובלות מדכדוך ואף מדיכאון. כל אלה ידועים גם כגורמים לעצירות.

 

להקטנת הטחורים וההרגשה הלא-נעימה באזור יכולות לעזור רטיות קרות בפי הטבעת. יש לשים חתיכת צמר גפן וכיו"ב במים קרים מאד ואחר-כך לשים את צמר הגפן למשך כדקה על פי הטבעת. ניתן לחזור על הפעולה עד 4 פעמים ביום.

שיטות עממיות.

- במשך 4 ימים לשים כל יום שן שום בתוך פי הטבעת, עד שתצא מעצמה. אם אין הטבה - לחזור על הטיפול כעבור 10 ימים.

- במקרה של סדק, במקום שן השום מכניסים טמפון טבול בדבש מחומם במקצת.

- לשתות כף של דבש טהור 4 פעמים ביום עם מים חמים: שעה לפני האוכל וכן לפני השינה.

- לאחר כל יציאה למרוח את הטחורים ואת המעי, עד כמה שניתן, בדבש טהור. הוא גם משכך את הכאבים, גם מרפא וגם מונע זיהום.

- בטחורים חיצוניים וכן לאחר ניתוח טחורים מומלצת משחת פרופוליס.

- לשתות נוזל מכרוב כתוש, כוס ביום, 4 פעמים ביום לפני האוכל. זה יעיל במיוחד במקרים בהם הטחורים מלווים בעצירות.

- לגזור מתפוח אדמה חי נר ולהכניס לפי הטבעת ללילה.

- לגרד תפוח אדמה חי בפומפייה, לעטוף בגזה ולשים בתור טמפון בפי הטבעת ללילה. השיטה טובה במיוחד במקרים של דלקת חריפה ודימומים.

- בכאב חד ולעצירת הדימום: לחתוך מכפפה חד-פעמית אצבע, למלא במים, לקשור, להקפיא בפריזר ולשים לדקה לפי הטבעת. אין להשתמש בשיטה הזאת הרבה, אלא במקרי חירום בלבד.

- לטחורים מדממים - לשתות הרבה תה שיבה

- לאכול ולשתות בצורת תה חליטה את ג'נג'ר

- אם בנוסף לטחורים את סובלת מעייפות, מומלץ להוסיף לאוכל אגוז מוסקט כתבלין בכל ארוחה וכן לגרד אותו אל תוך התה

 

לקרוא בנושא בהרחבה ולקבל טיפים נוספים - בספר "בריאות האישה בפואה המשלימה"

הספר עזל בחנויות הספרים ובהוצאה, אך עדיין ניתן להזמין אצל המחברת.

כל האמור במאמר זה הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה המלצה לטיפול.

חשוב מאד שאישה לא תנסה לטפל בעצמה, אלא תפנה למומחה, כי יש הרבה התוויות נגד בתקופת ההיריון. בניסיון לטפל בעצמה, אישה יכולה לגרום נזק לא רק לעצמה, אלא גם לעוברה!

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי