בשנת 1969 ד"ר דבנפורט הוקר מאוניברסיטת פיטסבורג גילה שעובר שהוצא בשבוע 13 של הריון אך טרם מת הגיב למגעת השיערה לכל חלק בגופו.

Hooker,D.,The Prenatal Origins of Behaviour, New York, Hafner,1969.

יש המון נשים שמוכנות לתת את כל מה שיש להן כדי להיכנס להריון וללדת ילד.

ויש גם נשים, שהתברכו בהריון, אך מסיבות שנראות להן חכמות באותו יום או מלחץ חברתי מסוג זה או אחר עושות הפלה.

יש גם נשים, שלצערן הגדול העובר שלהן מפסיק את התפתחותו וגם לא קוראת הפלה טבעית ולכן יש הכרח רפואי לבצע הפלה מלאכותית.

יש גם נשים שחייבות לעשות את ההפלה בעקבות מחלות שונות שהן סובלות מהם, כמו מחלות אונקולוגיות, מחלות קשות של מערכת העצבים או איברים הפנימיים.

בישראל כל שנה מתבצעות כ-20,000 הפלות מאושרות ע"י הוועד ועוד בערך פי 2 הפלות לא מדווחות (. למעשה, 22% מכלל ההריונות בישראל נגמרים בהפלה יזומה.

אז מה זה – הפלה מלאכותית? - הפלה מלאכותית זהו תהליך שגורם להפסקה מלאכותית של ההריון. לכן הפלה כזאת נקראת גם הפלה יזומה.

הפלה מלאכותית זהו תהליך טראומטי הן מבחינה פיזית והן מהבחינה הנפשית-רגשית שלא עוברת מבלי להשאיר אחריה עקבות. היא תמיד מהווה סטרס קשה לגוף כתוצאה משינוי דרמטי ובלתי צפוי (מבחינת הגוף) של המאזן ההורמונאלי. סטרס זה גורם לשיבושים בעבודת מערכות גוף שונות: הורמונאלית, חיסונית ואחרות ולשינויים פסיכולוגיים. צעד בלתי טבעי זה מוציא את האישה מכלל איזון וכן במקרים רבים גורם לסיבוכים אלה או אחרים בעצם, במובן מסוים הפלה דומה למהפכה: ידוע מתי ואיך זה התחיל, אך איש לא יודע מתי ואיך זה יסתיים.

סיבוכים פיזיים ונפשיים אצל האישה שעלולים להיגרם כתוצאה מהפלה מלאכותית:

-הפרעות בחיי האישות.

-נוירוזות.

-נטייה להתאבדות.

-כעס.

-10% מהנשים שעשו הפלה מלאכותית סובלות מבעיות פסיכיאטריות משמעותיות (דיכאון, מצבים פסיכוטיים, חרדה, הזיות וכו').

-סיוטי לילה.

-הפרעות אכילה.

-התנהגות תוקפנית כלפי עצמה/כלפי אנשים אחרים/כלפי נשים בהריון.

-הפרעות בהתקשרות רגשית לילדים (ניקור,  דאגנות יתר).

-קרע של הרחם.

-קרע של צוואר הרחם.

-כריתת רחם (בד"כ כאפשרות יחידה לעצור את הדימום).

-דימום (כל אישה שביעית שנפטרה כתוצאה מההפלה נפטרה מדימום שלא הצליחו לעצור).

-זיהום כללי או מקומי (אצל כ-12% מהנשים הפלה מלאכותית גורמת לדלקות במערכת המין בהמשך, אצל 50% מהנשים הפלה מלאכותית גורמת להתעוררות דלקת שהייתה אצל האישה בעבר). גורמי זיהומים עיקריים: E.coli, Enterococcus spp., S.aureus, Bacteroides spp., Peptococcus spp., Peptostreptococcus spp., לפעמים - C.Perfringens, יתכן גם C.trachomatis ו- N.gonorrhoeae.

-חום.

-כאבים.

-פרכוסים.

-הלם.

-הדבקויות.

-כאבי מחזור קשים.

-גיל בלות מוקדם.

-בעיות פוריות שונות (עקרות מוחלטת, הפלות חוזרות, הריון חוץ-רחמי, לידת פג, הולדת תינוק מת, הולדת תינוק עם משקל נמוך ועוד.) לאחר הפלה מלאכותית הסבירות לסיבוכי הריון ולידה עולות פי 3. אחרי הפלה אחת הסבירות להפלה טבעית עולה ב-26%, אחרי 2 הפלות – ב-32%, אחרי 3 הפלות – ב-41%.

-מחלות במערכת הנשית (דלקות חוזרות באיברים שונים, מחלות השחלות והשדים, אנדומטריאוזיס ועוד. למשל, אצל 8-10% מהנשים אחרי הפלה מלאכותית מתפתחת אי-ספיקת השחלות).

-הפרעות מחזור, עד להפסקתם המוחלטת (תסמונת אשרמן)

-דלקות באזורים שונים בבטן.

-סיבוכים הקשורים לחומרי הרדמה.

-דימומים לאחר הלידה בהריונות הבאים.

-כתוצאה משימוש בכלים להרחבת צוואר הרחם יכולה להתפתח אי-ספיקת צוואר הרחם (אחת הסיבוכים שלה – הפלות טבעיות בשבוע 18-24).

-כתוצאה מגרידה יכולות להתפתח צלקות במקום. הסיבוך של הדבר – הפרעות תזונת העובר בהריונות העתידיים, הגורמים לבעיות בהתפתחות העובר, הפלות ולידות מוקדמות.

-עלייה בסיכון לסרטן צוואר הרחם וסרטן השד.

-הפרעות הורמונאליות (28%).

-היעלמותו של הליבידו.

-כאבים בזמן קיום יחסים.

-התפתחותו של ההריון הבא בצוואר הרחם.

-התפתחות שלייה פגומה בהריון הבא.

-אחרי הפלות חוזרות דפנות הרחם יכולות עד כדי כך  להישחק שההריון יהיה בלתי אפשרי.

-סיבוכים כתוצאה מטעות אנוש של כירורג.  למשל, נקב בדופן הרחם ע"י כלי כירורגי. לפעמים כתוצאה מנקב כזה נפגעים שלפוחית השתן, מעיים, כלי דם, לפעמים מתפתח פריטוניטיס. לפעמים נקב גדול גורם לדימום רציני וזה גורם לנחיצות כריתת הרחם.

-מוות האישה (הסיבות שונות, למשל, תסחיף, דימום ועוד. חצי ממקרי המוות לאחר ההפלה – שוק ספטי. כל יום בעולם מתות כתוצאת מהפלה 70000 נשים).

חלק מהסיבוכים מופיעים כבר תוך כדי או מיד אחרי ההפלה וחלק – מאוחר יותר, אפילו כעבור הרבה שנים.

אצל בנות בגיל ההתבגרות, שהתפתחותן טרם הסתיימה, הסיבוכים סבירים יותר וקשים יותר מאשר אצל נשים בוגרות. לכן, למרות שההריון והלידה אצל בנות מתבגרות נחשבים למסובכים, הפלה בגיל זה מסוכנת יותר. יש נתונים, לפיהם אצל 41% מהבחורות שעשו הפלה מלאכותית, התפתח דיכאון, אצל 27% - בכיינות, אצל 15%- חרדות. בנוסף בנות אלה סובלות מבעיות דימוי עצמי נמוך ובהרבה מקרים גם מפתחים יחסים גרועים עם ההורים, עוזבות את הבית, חלקן מנסות להתאבד. בנות כאלה בהרבה מקרים דוחות את בניית המשפחה ו/או הבאת הילדים לעולם ומתקשות בהבעת רגשות אימהיות.

סבירות הסיבוכים הפיזיים עולה עם גיל ההריון.

סיבוכים פסיכולוגים סבירים אצל כל אישה נורמאלית שעברה את התהליך בכל שבוע של הריון שהוא באותה מידה.

שיטות עיקריות לביצוע הפלה (בהתאם לגיל ההריון).

1.הריון עד 42 יום מהמחזור האחרון. כדור הניתן דרך הפה. השיטה נהייתה לפופולארית מאד. סוג זה של הפלה נותן פחות סיבוכים לטווח קצר יחסית לסוגים אחרים של הפלות. עובדה זאת גרמה לכך, שיותר ויותר נשים עושות הפלה בשיטה הזאת. למשל, בצרפת מדובר ב-70%, בשווייץ – ב-50%, בארה"ב – 25%. רק בסין בשנת 2003 לבדה נהרגו בשיטה הזאת 20,000,000 תינוקות. גם בישראל השימוש בכדור זה פופולארי מאד ועולה בהתמדה. יש בנות שלוקחות את הכדור בקלות כזאת, כאילו היה מדובר בויטמין C. זה לא. מדובר בכדור הורמונאלי שחוסם את ההורמון פרוגסטרון, גורם להתכווצות המיומטריום, מחזק את פעילותיהם של הפרוסטגלנדינים וכתוצאה מכל זה גורם להפלתו.

לא ניתן לעשותו במקרה של הריון חוץ-רחמי, אם יש מחלות מסוימות ברקע, למשל, מחלות דלקתיות, אסתמה, מחלות לב וכלי דם, במקרה של אי-ספיקת כבד, אי-ספיקת כליות, רגישות לחומר הכדור, אי-ספיקת יותרת כליה. השיטה לא אפקטיבית אחרי 42 יום כאשר שק ההריון כבר מחובר היטב לרחם.

במקרה ובביקורת שלאחר ההפלה האולטרה-סאונד מצביע על הפלה חלקית בלבד, יש צורך לעשות גרידה או הפלת וואקום.

לסוג זה של הפלה יש סיבוך לטווח ארוך – לידת ילדים בעלי מומים קשים בעתיד. נמצא, שלאחר שימוש בכדור להפלה יזומה על כל 1000 לידות של ילדים נורמאליים ישנם 10 לידות של ילדים בעלי מומים קשים.

2.עד שבוע 11. הרחבת הרחם ושאיבת העובר בואקום. בסוג זה של הפלה צוואר הרחם נפתח בעזרת כלי מתכתי. אחרי זה מכניסים לרחם צינור ומחברים את חלקו השני למשאבה. המשאבה טוחנת את גוף הילד לחתיכות ושואבת אל מחוץ לרחם.

השיטה אסורה אם האישה סובלת ממחלות דלקתיות או זיהומיות.

3.בין שבוע 11 ל-12 גוף העובר מכפיל את גדלו. הוא כבר לא יכול להיטחן ולעבור דרך הצינור. לכן מרחיבים את צוואר הרחם יותר ומוציאים את גוף העובר. לשם כך תופסים את חלק הגוף שמצליחים לתפוס ובתנועה סיבובית קורעים מגוף הילד. חוזרים על הפעולה עד שמוציאים את כל חלקי הגוף. כדי להוציא את הגוף, שוברים את עמוד השדרה. כדי להוציא את הראש מועכים אותו קודם לכך בעזרת מלקחיים.

4.עד שבוע 20. מרחיבים את צוואר הרחם ונותנים לאישה תכשיר הורמונאלי המעורר צירים. לאחר תחילת תהליך הלידה מוצאים בעזרת האולטרה-סאונד את מיקומם של רגלי העובר. העובר נתפס ברגלים בעזרת מלקחיים ומוצא החוצה כולו, למעט הראש. לאחר מכן עושים חור בראש בעזרת מספריים ומוציאים את המוח חוצה. הורסים את הגולגולת ומוציאים.

5.הפלה מאוחרת. תופסים חלקים שונים בגוף העובר (בצורה אקראית), קורעים מגופו ומוציאים החוצה אחד-אחד. ראש העובר נתפס ונמרח ומוצא גם הוא. לאחר מכן נשאבים החוצה השלייה וחלקים אחרים שנשארו ברחם.

שתי השיטות האחרונות ידועות בסיבוכים שלהם.

6.שיטת המלח. מוציאים את מי השפיר. במקומם מזריקים מי מלח. העובר מוצא את עצמו בתמיסה מרוכזת, נושם אותה, בולע אותה ומת מוות איטי ומיוסר במיוחד הנמשך שעות ארוכות. (פעם חשבו, שעובר לא מבין ולא מרגיש כלום. היום לאחר צילומים בזמן אמת של העובר בעת ההפלה, איש כבר לא חושב זאת). לאחר כאבים בלתי נסבלים התינוק נפטר כתוצאה מהרעלה, דה-הידרציה, שתף דם למוח וכוויה כימית. העור שלו נשרף כליל מהכוויה הכימית המוזכרת . גופת התינוק מוצאת תוך 48 שעות לאחר מותו.                                                                                                                   כמות הסיבוכים אחרי הפלה מסוג זה גבוה מאד.

7.החל משבוע 20 - לידה מוקדמת. נעשה בדרך ניתוח קיסרי. תוך כדי הניתוח פותחים את דופן הבטן והרחם, מוציאים את התינוק חי וממיתים אותו בשיטה הנבחרת על ידי הרופא. למשל, יש רופאים שמטביעים תינוקות בדלי מים. יש כאלה, שחותכים את חבל הטבור, והתינוק מפסיק לקבל את החמצן ונפטר אחרי כחמש דקות מחנק.

זוהי שיטה מסוכנת במיוחד לאישה ומתבצעת בד"כ במקרים בהם יש סכנת נפשות לאישה או מתגלה מום קשה בשלב מאוחר של ההריון. במקרה השני, לפני שאתן מסכימות לעשות את הצעד הבלתי הפיך הזה תחשבו שוב.



יש לציין, שילד שטרם נולד מרגיש את הכאב לא כמוני וכמוך, אלא בצורה הרבה יותר חדה. אך בכל שיטות ההמתה הוא לא מקבל שום סוג של משכך כאבים או טשטוש.

יש מחקרים שמוכיחים שעור מרגיש כאב בשבוע 7.

Anand,K&Hickey,P.,Pain and its Effects in the Human Neonate and Fetus, New England Journal of Medicine, 1987,317:1321-1329.

בשנת 1969 ד"ר דבנפורט הוקר מאוניברסיטת פיטסבורג גילה שעובר שהוצא בשבוע 13 של הריון אך טרם מת הגיב למגעת השיערה בכל חלק בגופו.

Hooker,D.,The Prenatal Origins of Behaviour, New York, Hafner,1969.


עוברים חולמים. אף אחד לא יודע על מה הם חולמים, אך הוכח על סמך טסטים מסובכים עם מדידת גלי מוח ומדדיםאגב,  אחרים של פעילות הגוף שהם רואים חלומות.​...


חשוב:

בשום פנים ואופן אין לנסות "להיפתר" מההריון לבד, ללא התערבות של רופא נשים המתמחה בתחום בלבד. צעד כזה בגדר סכנת חיים ממש.

בשום אופן אין לקחת כדורים להמתת הריון ללא מרשם רופא נשים – זה יכול לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך.

לנשים עם סוג דם –R כאשר סוג דמו של הבעל +R אסור לעשות הפלות. במקרה כזה ההפלה תגרום למחלה המוליטית של העובר בהריון הבא.

לאחר ההפלה חשוב לעשות בדיקה גניקולוגית, כולל אולטרה-סאונד. תקפידו לעשותה בתאריך שיקבע הרופא.

ועוד דבר חשוב: הרבה מאד נשים שעשו הפלה התחרטו אחר-כך. הן היו בטוחות שלא תתחרטנה לעולם.

אם ביצעתן הפלה:

-תמנעו מכל פעילות פיזית למשך שבועיים לפחות.

-תמנעו מאמבטיות וכיו"ב למשך שבועיים לפחות.

-תמנעו מיחסי אישות עד למקווה שלאחר הוסת הבא לפחות.

-תיזהרו מלהתקרר.

-תיזהרו מלקחת כל תרופה שיכולה להכיל אספירין או מדלל דם אחר או תוספים-אנטיאוקסידנטיים.



יש לפנות למיון במקרה של:

-צמרמורת.

-קדחת.

-כאבי שרירים.

-כאבים בגב ובבטן.

-הרגשת לחץ באיזור הבטן.

-דימום ממושך.

-הפרשות עם ריח חזק ו/או הפרשות מוגלתיות.

-עייפות.

-היעדר מחזור יותר מ-6 שבועות אחרי ההפלה.

-רגישות בבטן התחתונה.

-חום מעל 38 מעלות.

במקרים של הריון שהפסיק להתפתח ומסיבה כלשהי גם לא נופל ניתן לעזור לבעיה ע"י צמחי מרפא, שמנים אתריים, דיקור והידרותרפיה. לאחר שימוש בשיטות הללו יש לעשות אולטרה-סאונד-ביקורת..



אל תשכחו:

"שופך דם האדם באדם - דמו ישפך"

/בראשית ט. ו./



סרט על ההפלה (מומלץ בחום): http://www.youtube.com/watch?v=bYFlRgU5ajo




כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©