אדנומה של פרוסטטה

 
אני עדיין מרוגשת מהסיפור האחרון שחוויתי לגבי נושא שאני הולכת לספר לכם.שמחתי מאד לסייע לו.
לקליניקה שלי הגיע איש ציבור צעיר, נשוי, מאד פעיל, שסבל מהגדלת הפרוסטאטה - בלוטה ערמונית. הטיפול שהציעו לו בקופת חולים לא עזר, הבעיה החמירה ממש מיום ליום, הבלוטה גדלה למימדים כאלה, שצינור השתן הפסיק לפעול כלל, והאיש הלך עם קטטר ושקית. קל להבין את גודל סבלו ומבוכתו, בהם היה חי. תוסיפו עוד את חוסר הבנת הבעיה מצד משפחתו ותבינו, עד כמה סבל האדם. הוא הגיע מיואש, מדוכה ומפוחד מהתחזית. הטיפול היחידי שהציעו לו היה ניתוח הסרת הערמונית, כאשר תוצאת הלוואי הטבעית של הדבר - עקרות בלתי הפיכה. והוא רצה ילדים.
מאד הזדהיתי איתו. מאד ריחמתי עליו.
הטיפול היה משולב. אני תמיד משלבת שיטות טיפול שונות: זה מגביר את אחוזי ההצלחה של הטיפול ומזרז את קבלת התוצאות. בפרוסטטה טיפלתי בשילוב דיקור, הומיאופתיה, צבע וקריסטלים. במקביל הוא קיבל טיפות לאיזון רגשי, בו היה מאד זקוק.לשמחתי, כבר אחרי הטיפול השלישי בדיקור הרופא המטפל שלו הסכים להוריד את הקטטר. קשה לשכוח את הקול שלו בטלפון, בו הוא בישר לי: "יעל. הורידו לי קטטר".הוא ניסה להיות רגוע. אבל שמעתי בקול שלו חיוך. ואשר. הוא נשמע כאילו יחזיר שפופרת ויתחיל לקפוץ, אם לא יראו.הורדת קטטר שיפרה מיידית את ההרגשה הכללית שלו, את שלום הבית שלו ואת האמון שלו בהצלחת הטיפול.
אימון בטיפול ובמטפל הינם תומכי טיפול חשובים למטופלים רבים. אכן, הטיפול זרם, מצבו השתפר מיום ליום ונכון להיום האיש כבר אינו מוגבל כלל ומרגיש טוב, אף שממשיך לקבל טיפות הומיאופתיות. מאד שמחתי לעזור לו.