אבחון לפי הלשון

 
הלשון היא איבר גדול, נגיש וקל להתבוננות. כמו גם על כל איבר אחר, גם על גבי הלשון משתקפים כל איברי הגוף, ולפיה ניתן לאבחן את מצבם.

בהתבוננות על הלשון אנחנו יכולים לראות הפרעות בתיפקוד איברים שונים בגוף הרבה לפני הופעתם של תסמינים המעידים על כך.
בדיקת הלשון חיונית מאד בתהליך הטיפולי, כי בהסתכלות פשוטה על הלשון ניתן לראות יעילות (או חוסר יעילות) של הטיפול ולדעת בדיוק את מועד סיומו.

מאז ומתמיד בכל קצות העולם בדיקת הלשון היתה חלק חשוב ובלתי נפרד מהבדיקה הפיזיקלית, שכל רופא עשה לפציינט שלו. עם התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, רופאי הרפואה המערבית התחילו יותר ויותר לסמוך על בדיקות בעזרת מכשירים שונים ולתת פחות ופחות משקל לשיטות אבחון ישנות. היום כבר ניתן לראות רופא צעיר מהדור החדש, שבכלל לא מבקש מהחולה להראות לו את הלשון - או בגלל ששכח, או בגלל שבכלל לא חשב על זה.
 
5th
 
 
לפני זמן קצר ראיתי דוגמא חיה לדבר. ישבתי במיון בית חולים והתבוננתי בקבלת החולים שם. בהתחלה היה שם רופא מהדור הישן, אחד מאלה שרכשו ניסיון קליני עצום, יודעים לאבחן את רוב הדברים ללא בדיקות כלל, אך מתקשים להסתדר עם המחשב. הוא ניגש לחולה, עשה לו בדיקה פיזיקאלית ובין היתר גם בדק לו את הלשון. אחר-כך הוא ניגש לטפסים, מילא אותם במהירות, חתם ואמר לאחות: "יש לו ...(כאן אבחון מלא של המחלה), תשלחי אותו לבדיקות..." (כי אלה הן דרישות הביטוח או נוהל בית החולים, אבל לא כי הוא לא יודע מה לעשות בלעדיהן). המשמרת של אותו רופא הסתיימה ואחריו בא רופא חדש, צעיר ונמרץ. צורת העבודה שלו היתה שונה: הוא הסתכל על הטפסים של החולה ושלח אותו לבדיקות ולאולטרה-סאונד, ולפעמים גם ל-CT וכו'. את החולה עצמו הוא לא ראה בכלל, וכמובן גם לא את הלשון שלו. האבחון שלו יתבסס כל כולו על בדיקות שהתאפשרו בזכות הטכנולוגיות החדשות.
היום אבחון לפי הלשון הופך יותר ויותר לפריבילגיה של רפואה משלימה ועממית.
על מה מסתכלים בבדיקת הלשון? - על הגודל שלה, עובי, צבע, צורה, חיפוי, פצעונים, יכולת תנועה.
מה ניתן לראות? למעשה, כמעט הכול. הנה כמה דוגמאות קטנות:
  • - אם הלשון חיוורת, זה סימן לאנמיה או לתשישות הגוף. אם מדובר באנמיה על רקע של מחסור חמור בברזל, לרוב יש גם עקצוצים או תחושת "שריפה" בלשון
  • - אם הלשון סגולה, זהו סימן למחלה במערכת הנשימה או מחלת דם
  • - אם הלשון אדומה ומבריקה, זה מורה על פגיעה קשה ברירית המעיים או על שחמת הכבד
  • - חיפוי לבם בצידי הלשון קרוב לשורש הלשון מורה על מחלת כליות
  • - חיפוי לבן על כל הלשון מורה על חוסר איזון בפלורת המעיים, על מחסור באבץ או על סטומטיטיס
  • - חיפוי צהוב מראה על מחלת הלבלב או על כולציסטיטיס
  • - אם הלשון רועדת, זהו סימן של נוירוסטניה או טיראוטוקסיקוזיס או פחד פתולוגי
  • - חריץ לאורך הלשון מראה על בעיות בעמוד השידרה. מיקום, אורך ועומק החריץ מראה על מיקום, אופי וחומרת הבעיה
  • - ירידת הרגישות של הלשון לטעמים שונים מצביעה על בעיות הורמונאליות או בעיות במערכת העצבים או על מחסור באבץ
  • - אם החיפוי (מכל סוג שהוא) על הלשון הוא דק - המחלה נמצאת בשלבים התחלתיים שלה, לפעמים לפני הופעת התסמינים; אם החיפוי עבה - המחלה כבר כרונית, וככל שהחיפוי עבה יותר, כך המחלה הספיקה להשתרש יותר
  • - אם החיפוי לבן, אבל בהמשך משנה את צבעו לצהוב ואחר-כך לאפור - זהו סימן להתקדמות מסוכנת של המחלה
  • - לשון עבה ובצקתית מראה על מחסור בויטמין D ובסידן. היא יכולה להצביע גם על מספר דברים נוספים, למשל, על הרעלה בכספית
  • - בעיות בתנועתיות הלשון מראות על פגיעה במערכת העצבים המרכזית
  • - התעקמות הלשון או סטייתה הצידה היא סימן לשבץ או לבעיות קשות בזרימת הדם למוח או להפרעות בתיפקוד המוח הקטן.
הסימנים שהבאתי הם רק מקצת הסימנים, מיני רבים מאד, העוזרים לנו באבחון המחלות והמצב הנפשי של האדם.
אני גם לא ממליצה להסתמך על אבחון הלשון בלבד, מה גם שסימנים רבים יכולים להצביע על מגוון דברים. למשל, לשון בעלת חיפוי אפור עבה יכולה להצביע על עצירות כתוצאה ממזהמי מעיים רבים - אך יכולה להצביע גם על אבסצס בחלל הבטן. שילוב של אבחון הלשון עם אבחונים אחרים נותן תמונה מלאה ומדוייקת המאפשרת לעזור מהר יותר וטוב יותר.

כל האמור הוא בגדר מידע בלבד ולצורך אבחון וטיפול יש לפנות לאיש מקצוע בלבד.

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©